1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם לדיון.

הנאשם עמד לדין על עבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר. הזמנה לדיון נשלחה למענו הרשום אך לא נדרשה (כעולה מאישור המסירה). בעקבות זאת נשפט הנאשם בהיעדרו.

הנאשם טוען כי לא קיבל את ההזמנה לדין וכי רעייתו נהגה ברכב בעת העבירה כעולה מהצהרתה (שכונתה בטעות "תצהיר").

המאשימה מתנגדת לבקשה. לטענתה, חזרת ההזמנה בציון "לא נדרש" די בה כדי לבסס שפיטת הנאשם בהיעדרו, מה גם שכתובת משלוח ההזמנה זהה לכתובת שצוינה בצילום ת"ז שצורף לבקשה. הנאשם לא ביאר בבקשה - ולא תמך ביאור זה בתצהיר - מדוע נמנע מלדרוש את ההזמנה לדיון.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את הבקשה. באישור המסירה לא צוין כי מכיוון שהנאשם (או אדם אחר שניתן היה להמציא לו את ההזמנה) לא נמצא בבית הושארה הודעה לסור לסניף הדואר לקבל את ההזמנה. בהיעדר ראיה לכך שהנאשם ידע על ביקור דוור בביתו בניסיון להמציא לו דבר דואר לא ניתן לקבוע כי הנאשם נמנע ביודעין מלדרוש דבר דואר זה. כיוון שכך, דין הבקשה להתקבל.

2

פסק הדין בטל.

אני קובע את התיק להקראה נוספת ליום 16.10.17 שעה 09.00. לדיון זה יתייצבו הנאשם ורעייתו לצורך ביצוע הסבה של הדוח ע"ש רעיית הנאשם.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.