1

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין, בעניין דוח ברירת משפט בגין נהיגה תוך שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית.

התביעה מתנגדת לבקשה.

המבקש אינו חולק על כך שזומן כדין , לטענתו התבלבל במועד הדיון ועל כן לא התייצב.

טעות או בלבול, גם אם נעשתה בתום לב אינה עילה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (עיינו: רע"פ 9142/01 " סוראיה איטליא נ מ"י, , רע"פ 8228/11

זוהר בוקריס נ' מ"י)

אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

2

אין הגנה לגופו של עניין. עיקר טיעוניו של המבקש מכוונים לעניין העונש ואין לכך מקום בשלב זה של ההליך.

משלא התייצב אין לו אלא להלין על עצמו.

אין עיוות דין (עיין: רע"פ 7709/13 " שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, 28.11.13, רע"פ 7862/13 ג'סאן אבו אלמפלפל נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 20.11.13).

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ח, 30 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.