1

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשמת לדיון.

לנאשמת נרשם דוח שעניינו נהיגה במהירות מופרזת. מעיון בתיק עולה כי הזמנה שוגרה לנאשמת ונמסרה כדין לנציג הנאשמת. הנאשמת לא התייצבה לדיון ונשפטה כאמור. כעת טוענת הנאשמת כי לא זומנה כדין לדיון וכי במועד העבירה נהג ברכב אדם בשם איציק שטרן ( להלן: "שטרן"). הנאשמת ניסתה להסב את הדוח ע"ש שטרן מול מפנ"א אך מנספחיה הבקשה לא עולה כי נחלה הצלחה. כך או כך, הנאשמת טוענת כי סברה כי די במסמכים שהציגה על מנת לגרום לביטול הדוח וככל שלא היה די במסמכים סברה כי תוזמן להעלות טענותיה בפני בית המשפט.

התביעה הותירה את העניין לשיקול דעתי.

דיון והכרעה

2

שני טעמים עשויים להצדיק ביטולו של פסק דין שניתן עקב אי התייצבות הנאשם. האחד, מתן טעם סביר לאי התייצבות הנאשם. השני, הנחת יסוד לחשש כי אי ביטול פסק הדין יגרום לנאשמת עיוות דין. אינני סבור כי הנאשמת הראתה הצדקה סבירה לאי התייצבותה לדיון. מאישור המסירה הסרוק בתיק עולה כי הנאשמת או מי מטעמה קיבלו את ההזמנה לדיון. אשר לחשש לגרימת עיוות דין. מבלי לנקוט בשאלה אם מוצדק היה להסב על סמך התשתית שהציגה הנאשמת למפנ"א את הדוח ע"ש שטרן נראה כי די בתשתית שהוצגה כנספחים לבקשה כדי ליצור ולו חשש מגרימת עיוות דין לנאשמת אם פסק הדין נגדה לא יבוטל עקב כך שהיא נותנת את הדין על עבירה אותה, לכאורה, לא עברה. די בכך כדי לבטל את פסק הדין וכך אני מורה. אני קובע את התיק להקראה ליום 19.12.17 שעה 08.30.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ח, 16 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.