לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 07.09.23 (להלן: "פסק הדין").

המבקש, באמצעות בא כוחו, טוען כי הזימון לא התקבל במענו, ולכן לא התייצב לדיון. עוד נטען, כי מדובר בהודעה על ביצוע עבירה ולא בהזמנה לדין. המבקש כפר בעבירה באופן כללי, וטען כי הרכב מושא הדוח נמצא בשימושה של משפחתו, וזהותו של הנהג בפועל אינה ידועה לו. המבקש מפנה לכך שפסילת רישיון הנהיגה שלו תפגע ביכולתו להתפרנס כשליח. המבקש טוען כי "לזכותו טענות הגנה טובות שבכוחן לשנות את התוצאה...", וזאת ללא כל פירוט מהן אותן טענות.

המשיבה התנגדה למבוקש, תוך שצוין כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשתה. ייאמר כי לאחר בדיקת נתוני התיק עולה כי הבקשה הוגשה במסגרת 30 הימים בהם ניתן להגישה בהתאם להוראות הדין.

דיון והכרעה:

סבורני כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, כאמור, ובניגוד לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין - פסק הדין נמסר ביום 08.10.23 והבקשה הוגשה ביום 08.11.23.

שנית, המבקש טוען כי אישור המסירה מיום 27.10.21 מתייחס להודעה על ביצוע העבירה וכי אין מדובר בהזמנה לדין.

גם אם טענה זו נכונה, אין בה כדי לסייע למבקש, שכן המשיבה צירפה לתגובתה זימון לדיון מיום 02.05.23 אשר על גביו נקובה העילה "לא נדרש". בנסיבות אלו, חזקת המסירה לא נסתרה.

מכאן, ומשלא נסתרה חזקת המסירה הנקובה בתקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי, יש לקבוע כי אי-התייצבות המבקש לדיון נעוצה בו ומכל מקום- הוא לא הוכיח אחרת.

שלישית, המבקש כופר בעבירה המיוחסת לו, אלא שהמדובר בכפירה כללית ולא מנומקת, ולפיכך אינה מגבשת חשש לעיוות דין שיכול ויגרם במידה ופסק הדין יוותר על כנו (ראה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם ואח'). גם הטענה לפיה הרכב לא נמצא בשימושו הבלעדי של המבקש אינה יכולה לגבש חשש לעיוות דין, שכן אין המדובר בטענה ספציפית אלא באמירה כללית, ועל מנת לסתור את חזקת הבעלות יש להצביע על מי שנהג ברכב באותו מועד.

גם שיקולי פרנסה, כשלעצמם, אין בהם כדי להביא לביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות (ראה ע"פ 6859/07 אלפונסו נ' מדינת ישראל). להוסיף, כי גם לא צורפו אסמכתאות לעניין זה.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש יפקיד את רישיון הנהיגה או תחליף רישיון במזכירות בית המשפט עד ולא יאוחר מיום 03.12.23 בשעה 09:00.

לפנים משורת הדין, מורה על ביטול תוספת הפיגורים.

הקנס המקורי שהוטל ישולם עד ולא יאוחר מיום 13.02.24.

יתר רכיבי גזר הדין יוותר על כנם.

ההחלטה תומצא לצדדים ולמרכז לגביית קנסות.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.