בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

לאחר עיון ושקילה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, על אף היעדר תגובה מעם המאשימה.

הנאשם טוען שההזמנה על הדיון לא הגיע למשרדו והוא אינו יומי חתם עליה. עם זאת, ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו של בא-כוח הנאשם נמסרה לידי מיופה כוח ונחתמה על ידי אדם בשם יצחק טולדנו לרבות ציון מספר תעודת זהות (ר' במ/1). על אף האמור, ב,"כ הנאשם לא מצא להבהיר מי הוא אותו אדם והאם אכן יש לו קשר לבא-כוח הנאשם.

זאת ועוד, עיון במסמכי התיק מלמד כי פרוטוקול הדיו נשלח לנאשם וחזר בציון "בהעדר הנמען, נמסר למי שדר עמו בבית". בהתאמה, נחשב הנאשם למי שידע על פסק הדין במועד המסירה- 23.8.22 ולכן היה עליו להגיש הבקשה בתוך 30 ימים (כפי הוראת סעיף 130(ח) לחסד"פ). משלא עשה כן הנאשם, אלא הגיש הבקשה יותר משנה לאחר מכן, אין לו להלן אלא על עצמו. ר' לעניין זה עפ"ת 50287-05-22 סיביליה נ' מ"י (17.6.22):

"עוד אוסיף כי בנסיבות אלה, כאשר המערער לא מסר עובדות כהוויתן לגבי המצאת פסק הדין, הרי שאין מקום להתערב גם בהחלטת בית משפט קמא לפיה הבקשה לביטול פסק הדין המתבססת על מועד אישור המסירה, הוגשה שלא בסד הזמנים על פי סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי, ויש לדחותה".

מאחר והנאשם לא העלה כל טענה באשר לקיומו של חשש לעיוות דין, פרט לרצונו "להגן על עצמו ולהשמיע טענותיו", הרי שלא מתקיים חשש לעיוות דין.

סוף דבר, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ד, 22 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.