בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו במקור ידנית ע"י השוטר.

הנאשם שכר שרותיו של עו"ד אולם לאחר שזה החל בייצוגו, ניתק הנאשם כל קשר עם בא כוחו עד כי זה ביקש להשתחרר מייצוגו.

הנאשם לא בדק בבית המשפט למתי נקבעו דיונים בתיקיו, וגם אם עשה כן, עובדתית לא הגיע לכל דיון המשך בעניינו עד שבסופו של יום נשפט בהעדרו.

רק לאחר שהורשע וענישה נגזרה עליו (כאמור בהעדרו), כשנתיים לאחר ביצוע העבירה, פנה לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק דינו ולמעשה להתחיל את תיקו מחדש משלב ההקראה.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם אליו זומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

המבקש לא הראה בכל דרך כי הייתה סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון בפני מהשלב בו שכר את שרותיו של עורך דין פרטי ועד לשלב בו נשפט בהעדרו.

הטענה ולפיה לא ידע על הדיון נדחית על ידי, שכן מדובר בדוח שבמקור נמסר ידנית למבקש, הוא ידע גם ידע על כתב האישום המתנהל כנגדו, והייתה זו בחירה שלו, שלא להתייצב לדיונים בעניינו, שלא לברר מועדים עתידיים של דיונים בתיקו ולנתק כל קשר עם בא כוחו.

אין כל הצדקה לאי התייצבות המבקש למשפטו.

גם ביחס לשאלת עיוות הדין, לא מצאתי כזה בעניינו של המבקש.

המבקש לא העלה כל נימוק המראה כי העבירה שיוחסה לו לא בוצעה על ידו.

ענישתו של המבקש אינה חורגת ממתחם הענישה הרלוונטי, כך שלא נגרם למבקש בפרשה זו כל עיוות דין.

מהנימוקים לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ד, 27 מאי 2024, בהעדר הצדדים.