תת”ע 13293/02/23 – שבאט עומר נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
תת"ע 13293-02-23 מדינת ישראל נ' שבאט עומר
תיק חיצוני: 90521307083 |
לפני |
כבוד השופטת רונה פרסון
|
|
המבקש |
שבאט עומר |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל |
|
|
|
|
|
||
החלטה
|
1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 19.6.2023 (להלן: "פסק הדין").
2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות של 126 קמ"ש מקום בו מותרת מהירות של 80 קמ"ש, עבירה מיום 11.5.2021, ונגזרו עליו העונשים הבאים: פסילה מותנית של חודשיים למשך שנתיים וקנס בסך 1,800 ₪.
3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.
4. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).
בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.
5. משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).
מאישור המסירה אשר הוצג במועד הדיון עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש" ביום 24.3.2023 (האישור נסרק לתיק ביום 21.3.2024). על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.
6. מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על פסק הדין "בהעדר הנמען, נמסר למי שגר עמו בבית" ביום 3.7.2023 ומכאן שהמבקש גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.
7. באשר לטענת המבקש כי הרכב משמש את בני משפחתו וכי הוא לא נהג ברכב, מדובר בטענה בעלמא והמבקש אף לא יכול להצביע כיום על זהות הנהג הנטען ברכב ומכאן שגם דין טענתו זו להידחות. לא זו אף זו, בפסיקה נקבע כי טענה זו אינה מצדיקה קבלת הבקשה משלא הוגשה הבקשה במועד ואין בה משום "עיוות דין" המצדיק קבלת הבקשה (ראו לעניין זה רע"פ 1446/14 אסדי ריאד נ' מדינת ישראל (26.3.2014)).
8. מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.
9. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.
10. בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.
11. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ד, 08 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.