לאחר עיון בבקשה, ובהעדר תגובת המשיבה, על אף שהיה עליה להגישה עד היום, אני רואה בכך כהסמכה מצידה לאמור בבקשה.

כעולה מהבקשה, המבקשת, חברה בע"מ, שעיסוקה השכרה ומכירה של כלי רכב.

לטענת המבקשת הרכב המצוין בכתב האישום בבעלותה, אולם במועד ביצוע העבירה הושכר הרכב לצד שלישי והיה בשימושו הבלעדי.

להוכחת טענותיה צרפה המבקשת העתק מהסכם השכירות של הרכב, ותצהיר מטעמה המאשר את פרטי השוכר. כעולה מהסכם השכירות, השכירות החלה ביום 26.8.20 והסתיימה ביום 1.6.23. הרכב הושכר ללקוחה שפרטיה, שמה, תעודת הזהות שלה, וכתובתה, צוינו בהסכם השכירות ובתצהיר החברה.

כעולה ממסמכים אלה, במועד ביצוע העבירה, ביום 30.1.23, הושכר הרכב ללקוחה האמורה.

בנסיבות אלה, המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה להצביע על זהות המחזיק ברכב במועד ביצוע העבירה (לעניין זה ראו החלטה בתת"ע 4620-10-23, אליה הפנתה המבקשת).

בנסיבות אלה, אני מורה על מחיקת כתב האישום.

אשר לבקשת המבקשת להסבת הדוח, המשטרה רשאית להסב הדוח על שם מחזיק הרכב בהתאם לפרטים שצרפה המבקשת.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' כסלו תשפ"ד, 21 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.