1.      בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם בתאריך 9.8.23.

2.      במסגרת בקשתו טוען הנאשם כי מעולם לא קיבל זימון לדיון.

3.      המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המסירה בוצעה כדין לכתובת המעודכנת במשרד הפנים.

דיון והכרעה

4.      לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובמסמכים שצורפו, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

5.      אישרו המסירה שהוצג בפניי, כולל את שמו של הנאשם, מענו הרשמי כפי העולה מרשימת הכתובות ששלחה המשיבה (לפי בקשתי) שמעודכן במשרד הפנים באותה עת ואף את מספר הזהות שלו. קיימת אף זהות בין מספר הדו"ח שבנדון למספר הדו"ח המצוין בדבר הדואר.

6.      אישור המסירה האמור חזר בציון "לא נדרש" לרבות ציון תאריך המסירה וחתימתו של עובד הדואר. גם אם חסר שמו הברור של המוסר, אין בכך כדי לסור חזקת המסירה. כידוע:

"אף לא מצאתי ממש בטענת המבקש בדבר פרטים חסרים באישור המסירה, אשר נידונה ונדחתה בערכאות הקודמות. אמנם ישנה חשיבות רבה לציון פרטים מלאים באישור המסירה, אך על הטוען כי לא קיבל את ההודעה להסביר כיצד התיעוד החסר פגם ביכולתו להוכיח זאת, ולא להסתפק בטענה כללית, כנטען במקרה דנן (ראו רע"פ 5356/20 טחאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.8.2020))" (רע"פ 5008/21 ביטון נ' מדינת ישראל (30.8.21)).

כן ר' דבריו של כב' הש' סלאמה בעפ"ת 10086-11-21 גאווי נ' מדינת ישראל (29.11.21):

"על מנת לסתור את החזקה, אין די לטעון לקיומם של פגמים או חוסרים "באישור המסירה"- הוא המסמך אליו מכוון המערער, אשר בו צוין כי הדואר לא נדרש. על המערער הנטל להראות באמצעות ראיות, מסמכים או בעקבות ברור שעשה, כי אי קבלת הדואר אינה נובעת מכך שהוא נמנע מלקבלו."

7.      מן העבר השני, הנאשם אינו מציג כל ראיה או טענה שיש בה כדי לסתור את חזקת המסירה, פרט לטענתו כי לא קיבל את ההזמנה לדין ולפיכך אין לנאשם להלין אלא על עצמו.

8.      מעבר לדרוש אציין, כי בחנתי את הפער בין הכתובת המצוינת על גבי אישור המסירה, לעומת הכתובת המצוינת בבקשתו של הנאשם; וכאמור לעיל, עיון ברשימת הכתובות שצירפה המאשימה מלמדת כי הנאשם עבר לכתובת החדשה, לאחר המועד הרלבנטי. בהתאמה, הדברים שהוזכרו ברע"פ 8427/17 מ"י נ' אמנון סאלם (25.3.18) רלוונטים בעניינו בשינויים המחויבים :

"טענה כי הזמנה לדיון לא התקבלה, מאחר שהמבקש שינה את כתובת מגוריו, בה התגורר ביחד עם הוריו המבוגרים, נדחתה תוך קביעה, כי

"המבקש במודע לא שינה את כתובתו במשרד הפנים, על כן מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת לבדוק את הדואר אשר מגיע לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, מי שלא עשה כן אין הוא יכול להלין על הוריו המבוגרים, והוא יכול להלין רק על עצמו, על כך שלא בדק האם הגיעו אליו דברי דואר" (רע"פ 9811/09 סמימי נ' מדינת ישראל (29.12.2009), וראו גם, עניין פדידה)".

9.      מאחר והנאשם לא טען לעניין עיוות הדין, למעט רצונו "לשטוח את טענותיי", ולכן לא ביסס אף א תהעילה החליפית לביטול פסק הדין.

10.  מהטעים האמורים, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

11.  זכות ערעור כחוק.

12.  להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ד, 16 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.