כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

מכתב האישום עולה כי ביום 19.1.22, בשעה 17:24, רכב הנאשם אופניים חשמליים בצומת הרחובות אבא הלל והרי גלעד ברמת גן ונכנס לצומת, תוך שהוא לא מציית לאור האדום ברמזור שדלק בכיוון נסיעתו.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 13.4.23 נשמעו ראיות הצדדים.

מטעם המאשימה העיד השוטר רושם הדו"ח. באמצעותו הוגשו הדו"ח (ת/1), מזכר (ת/2) וסרטון מצלמת גוף (ת/3).

בחקירה ראשית סיפר עד התביעה כי 20 דקות קודם לכן רשם לנאשם הודעת תשלום קנס נוספת וכי הוא מכיר הנאשם מעבודתו, במסגרתה נתקל בנאשם, מבצע עבירות תנועה, כל יום.

עוד העיד כי ראה את פניו של הנאשם בוודאות, סימן לו לעצור והנאשם ברח.

עוד אישר כי כשחלף הנאשם ברמזור, עמד לידו.

בחקירה נגדית, לשאלת הנאשם מדוע אינו מגיע לביתו לרשום נגדו דו"חות בכל יום השיב: "לא כל עבירה שאני רואה יש לי זמן להתעסק איתה.." עוד השיב לנאשם כי אותו הוא מכיר מהעבירות שהוא מבצע, רואה ומזהה אותו בכל יום.

לשאלת הנאשם, הכיצד, זיהה אותו ללא מפגש ביניהם השיב כי זיהה אותו בתווי פניו, לרבות תיאור האופניים והארגז.

הנאשם אישר שקודם לרישום הודעת תשלום הקנס פגש השוטר, אישר כי הוא מכיר אותו ממפגשים קודמים.

הנאשם סיפר כי הוא נוסע במקום הרבה, כי פגש בשוטר קודם לרישום הדו"ח, נסע לתל אביב ובזמן ביצוע העבירה, שהה אצל אביו בתל אביב. לכן, לא ביצע את העבירה. בנוגע לזיהוי האופניים והארגז השיב כי זהו ארגז נפוץ.

לאחר שבחנתי את גרסאות וראיות הצדדים, לרבות צפייה בת/3 השתכנעתי, במידה הנדרשת במשפט הפלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עת/1 העיד בבירור כי הנאשם מוכר לו מעבודתו, וכי העד מזהה הנאשם כיוון שהוא מבצע עבירות תעבורה באופן יומיומי. השוטר העיד כי זיהה את הנאשם "בוודאות" (ש' 30, עמ' 5 לפרוטוקול), כי בסרטון עמד במקביל לנאשם (ש' 32, עמ' 5 לפרוטוקול),וכן, כי זיהה את פני הנאשם (ש' 5, עמ' 6 לפרוטוקול).

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנאשם מוכר לשוטר וכי כ-20 דקות קודם לרישום הודעת תשלום הקנס נפגשו השניים ונרשמה הודעת תשלום קנס נוספת.

טענת הנאשם לפיה לא רואים את פניו בסרטון, אין בה די.

הנאשם טען כי בעת ביצוע העבירה ומסירת הודעת תשלום הקנס לאמו, שהה אצל אביו בתל אביב. ואולם, בחר שלא להעיד את אביו כחלק מפרשת ההגנה.

דבריו השוטר בנוגע לזיהוי הנאשם בעת ביצוע העבירה אמינים עלי, גרסתו רציפה ומחוזקת בסרטון מצלמת הגוף, בה הוא מזהה את אופניו של הנאשם, תוך כדי ביצוע העבירה.

גרסת הנאשם אינה כוללת טענה בעניין רדיפה אישית או סיבה אחרת מדוע נרשמה הודעת תשלום הקנס לחובתו ללא סיבה.

לאור כל אלה, הרי שעדות השוטר לא נסתרה, אני מקבלת גרסתו לפיה זיהה הנאשם באמצעות פניו ולא רק באמצעות האופניים והעבירה הוכחה מעל לכל ספק סביר.

לאחר ששקלתי את הראיות ולא לפני שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחידה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ג, 14 מאי 2023, בנוכחות הצדדים.