1

הנאשם עותר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 26.5.14.

לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובתיק, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה אף ללא צורך בקבלת תשובת המאשימה.

המדובר בדוח הזמנה לדין, שנמסר לידי הנאשם במעמד העבירה ביום 14.2.14. הנאשם לא מעלה בבקשתו כל הסבר מדוע לא התייצב לדיון על אף שזומן כדין.

בתיק בית המשפט אישור בדבר המצאת פסק הדין לידי הנאשם ביום 18.6.14, וטענת הנאשם כי על אישור המסירה לא מצוינת שעה(!) אינה יכולה לאיין את המסירה.

מעבר לכך, גם אם אקבל כי הנאשם לא ידע על פסק הדין, הרי אין בפיו כל הסבר הכיצד ומדוע התעלם מההליך נגדו במשך יותר משנה, מאז קבלת הדוח לידיו ועד הגשת הבקשה.

חשוב מכל אלה, שטענות הנאשם לגופו של עניין אינן מבססות חשש של ממש לעיוות דין. הנאשם מכחיש באופן כללי את ביצוע העבירה, אולם לא מפרט טענה אשר יכולה לבסס חשש כאמור, וכידוע הכחשה כללית אין די בה בשלב זה של הדיון, לאחר מתן פסק דין כדין, בו הנטל הוא על הנאשם להראות כי שפיטתו בהעדר התייצבות גרמה לו לעיוות דין.

מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

2

אם טרם הפקיד הנאשם רשיונו יעשה זאת באופן מיידי ומובהר לו כי הפסילה בתוקף והנהיגה אסורה עליו גם בטרם הופקד הרשיון, אולם כל תקופה שעד ההפקדה בפועל לא תובא בחשבון ולא תימנה, כך שהפסילה לא תסתיים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ה, 18 פברואר 2015.