בקשה לביטול פסק שניתן בהיעדרו של הנאשם.

לאחר עיון ושקילה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לדחייה, אף מבלי שאדרש לתגובת המאשימה.

בניגוד לנטען בבקשה, הנאשם נשפט בהיעדרו לאחר שלא התייצב למועד שנקבע בנוכחות עורך דין מטעמו; כך שכל טענות הנאשם בדבר אישור המסירה אינן רלבנטיות.

בנוסף, מסמכי התיק מלמדים כי בא-כוחו הנוכחי של הנאשם הגיש ייפוי כוח לתיק כבר ביום 3.4.23. משמע, לכל המאוחר ידע הנאשם על גזר הדין במועד זה ולכן היה עליו להגיש הבקשה תוך 30 ימים ולא תוך למעלה מ-6 חודשים (סעיף 130(ח) לחסד"פ).

גם תדפיס הניקוד שצורף (אשר הודפס ביום 21.6.23), מלמד כי הנאשם ידע על פסק הדין יותר מ-30 ימים לפני הגשת הבקשה.

טענותיו של הנאשם באשר לכשלים בדו"ח אינן מגובות (מאחר וכלל לא צירף הדו"ח המקורי על מנת שניתן יהא לבחון אותן) וממילא מדובר בטענות שעניינן מהימנות השוטר האוכף. מהימנות זו הייתה עומדת למבחן אם היה מתנהל הליך, אך לשם השבת הגלגל לאחור דרושה מסה נכבדת של ראיות שיש בה כדי להטיל צל משמעותי על הרשעת הנאשם; ולא כך המצב.

גם העונש שהוטל (קנס מקורי ופסילה מותנית של חודש למשך שנה), אינו מלמד על עיוות דין בהתחשב בחומרת העבירה ובכך שלנאשם 26 הרשעות קודמות לרבות 3 זהות בשנת 2019.

אשר על כן, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ד, 20 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.