1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 29.5.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזר עליה קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח למבקשת ונמסר לידי מיופה כח של הנמען הרשום בתאריך 27.2.23. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

6.         ביחס לטענה כי אדם אחר נהג ברכב הרי שאין בטענה זו משום עיוות דין המצדיק קבלת הבקשה. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקשת אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקשת עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 30.10.23.

8.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"ד, 02 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.