בפניי בקשה שכותרתה "בקשה לאישור ביעור/אישור פסילה".

מעיון בבקשה עולה כי מהות הבקשה היא להורות על הנפקת אישור הפקדה רטרואקטיבית למועד הגשת הבקשה שבפניי.

עוד עולה מעיון בתיק שמדובר בפסילה שבגזר דין שניתן בהעדרו של הנאשם בתאריך 14.11.2007.

בתאריך 29.03.2009 הגיש המבקש בקשה "להורות כי מניין תקופת פסילת הרישיון יחל מיום מתן פסק הדין" ובהחלטת ביהמ"ש מיום 01.04.09 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי "הפסילה תחושב מיום הפקדה הרישיון ואם אין למבקש רישיון בתוקף יש לצרף תצהיר ואישור משרד הרישוי אודות מצב הרישיון".

מעיון בתיק עולה כי המבקש לא פעל כמתחייב מההחלטה זו.

ביום 03.07.23 הגיש המבקש בקשה נוספת שכותרתה "בקשה לאישור ביעור/אישור פסילה". ב"כ המשיבה בתשובתה לבקשה התנגדה לה תוך שציינה כי חובת הפקדת הרישיון חלה על המבקש ועוד ציינה שבקשה לחישוב פסילה יש להגיש למשרד הרישוי.

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

כאמור לעיל וחרף האמור בגזר הדין, המבקש לא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו כמתחייב ואף לא פעל להפקדה כאמור גם לאחר שהגיש בקשה להורות כי מניין תקופת הפסילה תחול מיום מתן פסק הדין ובקשתו נדחתה ועל כן איני מוצאת מקום להורות על הנפקת אישור ההפקדה רטרואקטיבית.

בשלב זה, ובשים לב למסמך מצב רישיון הנהיגה שלו אשר צורף לבקשה, המזכירות תנפיק למבקש אישור על הפקדת רישיון הנהיגה נכון ליום הגשת המסמך, נכון ליום 3.7.23.

חישוב הפסילה ייערך על ידי משרד הרישוי, הגורם המוסמך, וזאת בהתאם להלכת ג'אבר, כמקובל.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"ג, 27 יולי 2023, בהעדר הצדדים.