1

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות ביום 24.6.14 בגין עבירה של נהיגה באור אדום בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

המבקש לא הופיע לדיון ביום 24.6.14 ועל כן נשפט בהעדר.

ביום 13.8.14 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין.

המבקש הגיש תצהיר לפיו, הבקשה להישפט הוגשה "ע"י המשרד" במטרה להסב את הודעת הקנס על שמו של מבצע העבירה. יצוין כי המבקש לא טרח להבהיר באמצעות איזה משרד הוגשה הבקשה.

לגופו של עניין טען המבקש, כי אינו מחזיק ברישיון נהיגה התואם את סוג הרכב בו בוצעה העבירה לכאורה, ולראיה צירף את רישיון נהיגתו.

עוד טען המבקש, כי הוא בעל עסק מורשה להובלות ותשתיות, המעסיק נהגים בעלי רישיון נהיגה מעל 12 טון [צורפה על ידו תעודת עוסק מורשה].

המבקש תמך בקשתו באמצעות תצהיר מטעם מר אנפרייב פבל לפיו הצהיר כי הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה לכאורה.

2

באת כוח המאשימה מתנגדת לבקשה מן הטעם כי המבקש הגיש בקשה להישפט ונשלח לו זימון והודעה לכתובת המופיעה בבקשה להישפט.

באת כוח המאשימה צירפה אישור משלוח דואר רשום.

באת כוח המאשימה נמנעה מלהגיב לטענות ההגנה של המבקש ולמסמכים שצירף.

אכן, לא מצאתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

יחד עם זאת, לאור טענותיו של המבקש והמסמכים שצורפו לבקשתו, השתכנעתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקש עיוות דין.

אשר על כן, הריני מורה על ביטולו של פסק הדין שניתן על ידי ביום 24.6.14.

קובעת למענה ליום 30.12.14 בשעה 9:00.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.