החלטה

הנאשם קיבל דו"ח מסוג הזמנה לדין בגין עבירות של נהיגה ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש ורשיון רכב שלא בתוקף משנת 2021.

מדובר בעבירות המיוחסות לגרור מס' *******.

הנאשם לא התייצב למשפטו ביום 02.07.24 ולכן, נידון בהעדר.

הנאשם הגיש בקשה לביטול פסה"ד ביום 05.12.24.

לפי נימוקי הבקשה, נודע לנאשם לראשונה על העונש כאשר נעצר ע"י שוטר ביום 28.08.24.

מהנימוקים שבבקשה, לא הגיש הנאשם את הבקשה עד שפנה ל- ב"כ הנאשם כחודשיים ויותר אחרי שנודע לו על העונש.

חבל מאד שהנאשם לא פעל תוך מנין הימים הקבוע בחוק להגשת הבקשה, למרות שידע על העונש.

ב"כ הנאשם צירף אישור משרד הרישוי, לפיו רשיון הרכב חודש ובתוקף והוא ריפאת הפגם.

אלא, מסתבר כי האישור אינו מתייחס לרכב, נשוא האישום, ולפי תגובת המאשימה רשיון הרכב של הרכב מס' ******* עדיין לא בתוקף.

טעות במועד הדיון אינו מצדיק בעצמה ביטול פסה"ד.

הבקשה גם לא הוגשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק, כאמור.

הנאשם נידון לעונש הפסילה המינימום הקבוע בחוק, תוך הפעלת פסילה על תנאי, ולא מעבר לכך.

אין אני סבור כי נגרמה עיוות דין לנאשם, שהיה חייב להקפיד להתייצב למשפטו.

מכל המובא לעיל ובהתאם לפסיקה הנוהגת , שאוזכרה בתגובת התביעה, אני מחליט לדחות את הבקשה.