בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

כתב האישום בתיק זה מתייחס לעבירה של שימוש בפלאפון ללא דיבורית מיום 04.02.22.

הנאשם הוזמן למשפטו ליום 10.3.24 וכאשר לא התייצב לדיון, נידון בהעדר.

המאשימה מתנגדת לביטול פסה"ד.

מדובר בדו"ח מסוג ברירת משפט בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, שהוגש ל- ביהמ"ש לאחר שהנאשם הגיש בקשה לקבלת רשות להישפט באיחור.

ראה התייחסות לכך בגוף הבקשה ובתגובת המאשימה לבקשה זו.

הנאשם לא התייצב לדיון ולכן, נידון בהעדרו לקנס בסך 1,000 ₪.

הנאשם טוען בבקשתו כי לא ידע על מועד הדיון וכי כופר בביצוע העבירה.

עיון בתיק מעלה, כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי המען הרשום. אישור המסירה נמצא סרוק ב- נ"ט המשפט.

ב"כ הנאשם הגיש ביום 2.6.24 בקשה לביטול פסה"ד, ככל שאכן קיימות טענות הגנה רבות,  לא ברור  מדוע המבקש לא פרט טענות אלו ולתמך אותן במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

גם כפירה כללית אין בה כדי להועיל לנאשם.

הבקשה אינה עומדת בתנאים לביטול פסק דין שניתן בהעדר - המבקש לא העלה טענות בדבר עיוות הדין שייגרם לו בדחיית הבקשה.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בין היתר ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18), אין כל הצדקה לביטול פסה"ד.

54678313

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"ד, 09 יוני 2024, בהעדר הצדדים.