5. בחקירתו הנגדית חזר עד התביעה על גרסת המאשימה, אשר הופיעה בפרק "נסיבות המקרה" בתשלום הקנס ולפיה במהלך משמרת באופנוע סמוי נסע במקביל לרכבו של הנאשם בהיותו בנתיב השמאלי, כאשר עד התביעה בנתיב הימני מבין שני נתיבים לאותו כוון.

עד התביעה הבחין דרך חלון ימין קדמי שקוף ברכבו של הנאשם, ללא גורם הסתרה, את הרכב בהיותו בתנועה, כאשר הנאשם אוחז טלפון נייד גדול בידו השמאלית ובשל גודלו אף חורג מגודל כף ידו של הנאשם, כאשר הטלפון צמוד לצידו השמאלי של ההגה.

6. עד התביעה סימן לנאשם לעצור בצד וזה הוריד את מכשיר הטלפון מידו, בעודו מביט בנאשם ונעצר במקום בטוח. עוד ציין עד התביעה כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשם מרגע זיהוי העבירה עד עצירת הרכב.

7. בחקירתו הנגדית עומת עד התביעה עם טענתו לכאורה של הנאשם, כי לא יכול היה להבחין בנאשם אוחז בטלפון כאשר הוא נוהג במקביל אליו ועל כך השיב כי רכב על אופנוע משטרתי:

"כשאני נוסע מצד ימין ליד רכב כלשהו, אני נמצא על אופנוע גבוה ביחס לרכב פרטי ורואה את כל חלון צד ימין ודרכו רואה את כל שטח הרכב. לכן יכולתי לראות מצד ימין במיוחד את תא הנהג. ראיתי את היד שלך צמודה להגה אוחז מכשיר טלפון נייד וגדול, חורג מכף ידך. כך ראיתי את מכשיר הטלפון". (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 4- עד 20).

8. בהמשך הבהיר עד התביעה כי הגה הרכב לא חסם את שדה ראייתו, שכן גלגל ההגה עגול והטלפון הוא מלבני:

"ההגה לא מפריע לי לראות את הטלפון." (עמ' 4 שורה 26).

עד התביעה חזר על גרסתו:

"אני ראיתי אותך אוחז את הטלפון צמוד לגלגל ההגה". (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 24).

אם כן, גרסת התביעה באמצעות עדותו של עד התביעה לא נסתרה, עד התביעה העיד באופן קוהרנטי בחקירתו הנגדית, חזר על גרסתו הברורה כפי שהובאה גם בפרק "נסיבות המקרה" בהודעת תשלום הקנס, והיתה מהימנה ביותר בעיני.

פרשת ההגנה

9. הנאשם בחקירתו הראשית חזר על טענותיו כפי שאלה הובאו במסגרת המענה לכתב האישום, והוסיף כי לאחר שנעצר יצא עם מכשיר הטלפון לצלם את האירוע ובסרטון מצלמות הגוף, נראה כי שאל דבר מה את עד התביעה לגבי מצלמת הגוף.

10. בחקירתו הנגדית הופנה הנאשם לסרטון מצלמות הגוף בדקה 04:034 ובו נראה המתקן ברכב כאשר הוא ללא מכשיר הטלפון עליו.

לעניין זה השיב הנאשם כי הסרטון צולם לאחר עצירת הרכב ולטענתו מכשיר הטלפון היה על הסטנד עד שנעצר - ולא עד שיצא מהרכב, ורק לאחר מכן יצא מרכבו עם מכשיר הטלפון בידו, על מנת לתעד את המפגש:

"ברגע שהשוטר עצר אותי אני יוצא עם המכשיר כדי לתעד את המפגש... קרו לי מספר פעמים שהטלפון היה איתי והתיעוד של הדבר הציל אותם מקנס או דבר אחר". (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 5 עד 8).

לשאלת בית המשפט השיב הנאשם כי לא ידע מדוע נעצר על ידי השוטר.

11. בסיכומי המאשימה חזרה המאשימה על גרסתה וציינה כי גרסת הנאשם איננה מהימנה שכן, בסרטון מצלמות הגוף נראה מתקן הטלפון כאשר הטלפון אינו מחובר אליו.

הנאשם בסיכומיו חזר על גרסתו כי מכשיר הטלפון הנייד הונח על הסטנד עד לעצירת הרכב, וכי הוא לא עשה בו שימוש לשיחה.

12. אין מחלוקת כי מסרטון מצלמות הגוף של עד המאשימה, ולאחר שבית המשפט צפה בו, נראה הסטנד של מתקן הטלפון הנייד ריק, קרי כאשר מכשיר הטלפון אינו מחובר אליו.

לטענת הנאשם, הוא אחז בטלפון הנייד מיד עת שעצר את הרכב, קרי עוד בטרם יצא מהרכב. על אף האמור, לשאלת בית המשפט השיב כי לא ידע מדוע נעצר על ידי השוטר, ובנסיבות אלה גרסת הנאשם כי ביקש לתעד את האירוע לאור ניסיון העבר שלו, איננה הגיונית בנסיבות העניין.

יתרה מכך, מצפיה בסרטון מצלמות הגוף אשר הוגש וסומן ת/2 עולה, כי לאחר שנעצר רכבו של הנאשם, הודיע לו השוטר כי עצר אותו בחשד לביצוע עבירה של שימוש בטלפון.

הנאשם נראה בסרטון כאשר הוא מופתע מהאשמה זו, ועל אף האמור, הרי שמכשיר הטלפון כבר באותו שלב לא היה מונח על אותו "סטנד".

13. לפיכך, ככל שהנאשם לא ידע מדוע נעצר, הרי שיכול היה להעצר גם לצורך בדיקה שגרתית ולא לצורך אכיפת עבירה שביצע, שכן כאמור לטענת הנאשם כלל לא ביצע עבירה. על כן, טענת הנאשם כי מיד כשנעצר הסיר את מכשיר הטלפון מהסטנד בו היה מונח, איננה ברורה, איננה הגיונית ולא ברור גם מדוע היתה נחוצה באותו שלב.

הגיוני יותר היה כי הנאשם יטול לידו את מכשיר הטלפון מהסטנד בו היה מונח רק לאחר שהיה נדרש על ידי השוטר לצאת מהרכב, ואכן כפי שציין בעצמו, על מנת לתעד את המפגש בינו ובין השוטר.

14. בנסיבות בהן בעת שנעצר הנאשם והדבר נראה בסרטון מצלמות הגוף בבירור, כי מכשיר הטלפון לא הונח על הסטנד, גרסת המאשימה מהימנה, סבירה והגיונית ביותר.

בית המשפט מודע לכך כי מדובר בגרסת התביעה שנתמכה בעדותו היחידה של עד התביעה, אל מול גרסת הנאשם, יחד עם זאת לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי יש לקבל את עמדת התביעה וגרסתה כאמור.

15. בנסיבות אלה, אני מוצאת כי עדות עד התביעה היתה מהימנה, סבירה והגיונית וסדורה. גרסה זו לא נסתרה וניתן לה תימוכין בתיעוד מצלמות הגוף.

לפיכך אני קובעת כי עלה בידי המאשימה להוכיח את עובדות כתב האישום אשר הוגש נגד הנאשם ועל כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירה נשוא כתב האישום.

16. נוכח הרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אני קובעת טיעונים לעונש ליום 30.9.24 בשעה 12:00.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לנאשם, ותעדכנו טלפונית במועד הדיון הבא.

ניתנה היום, י"ט אלול תשפ"ד, 22 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.