החלטה

ב"כ המבקש טועה, בכל הכבוד הראוי, בהבנת קביעת המחוקק בחוק ביחס לחישוב פסילת רישיון שהוטלה על ידי בית המשפט.

פסילתו של נאשם אכן חלה מיום גזה"ד אלא אם בית המשפט הורה אחרת, אך מניית הפסילה מתחילה בהתאם לחוק רק עם הפקדת רישיון הנהיגה (או לחליפין תצהיר אבדן רישיון) במזכירות בית המשפט. (ראה תקנות 556 ו-557 בתקנות התעבורה).

המבקש לא הפקיד רשיונו או תצהיר אבדן במזכירות ולכן פסילתו עדיין לא החלה להימנות.

טעות שנייה בבקשה זו נובעת משאלת סמכותו העניינית של בית המשפט לדון כלל בבקשה לחישוב פסילה:

בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 (פס"ד ג'אבר) חובה על רשות הרישוי לבצע חישוב ביחס למועד תחילת ריצוי ענישה הכוללת פסילת רישיון הנהיגה בפועל במקרה בו רישיון נהיגה לא הופקד במזכירות בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט אשר גזר דינו של נאשם, לא יעסוק עוד בשאלת חישוב פסילתו.

בנסיבות אלה, יפנה המבקש עם החלטה זו לרשות הרישוי לצורך חישוב פסילתו בתיק זה.