בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נשלח לכתובתו באמצעות דואר רשום וחזר עם ציון "נמסר לידי מי שגר עם המבקש בביתו".

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ביחס לכללים בהם יידרש בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (ראה ההלכה בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם - להלן "פרשת מנחם).

בפרשת מנחם הפנה בית המשפט העליון להלכה ותיקה אחרת שהתקבלה ברע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל שם נקבע כי כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בפרשה זו זומן המבקש לבית המשפט בזימון ידני ליום 3.12.23 ובהתאם להחלטה שניתנה על ידי ביום זה, לא התייצב הנאשם לדיון.

בשל המלחמה שהתרחשה ביום זה בעצימות רבה, החלטתי שלא לשפוט את הנאשם בהעדרו והדיון נדחה ליום 5.3.24.

הזמנה נשלחה לנאשם, ואישור מסירה סרוק בתיק בית המשפט.

לאחר שבחנתי את אישור המסירה אשר אינו כולל כל פרט מהותי באשר לזהות מקבל הדואר בביתו של המבקש (לא שם ולא הערכה כי מדובר בבגיר), נחה דעתי כי אישור המסירה אינו מאפשר קביעה כי לדיון השני זומן המבקש כדין.

יחד עם זאת, לא התייצב המבקש לדיון הראשון בעניינו, ולא עשה דבר כדי לברר למתי נקבע תיקו אף ששלושה חודשים עמדו לרשותו לצורך בירור זה.

אני דוחה את טענה המבקש כי ניגש למזכירות ביום הדיון, שכן בית המשפט היה פעיל ביום הדיון המקורי, וכלל ההחלטות ניתנו באולם באופן בו כל מי שהתייצב נדון, אך הנאשם פשוט לא התייצב למשפטו. התנהלות הנאשם גוררת בזבוז זמן שיפוטי ובזבוז משאבי תביעה לחינם.

בנסיבות אלה, וכדי שיינתן לנאשם שוב יומו בבית המשפט, פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך של 1500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

הנאשם יציג קבלה על תשלום ההוצאות לצורך קבלת החלטה סופית בבקשה זו.

עיכוב הביצוע הקודם שניתן מבוטל.

קובע עיכוב ביצוע מחודש של הענישה בתיק זה למשך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, ט"ז אב תשפ"ד, 20 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.