החלטה

עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 11.7.24.

עיינתי בטיעוני הצדדים בבקשה ובתגובה ובצרופותיהן.

בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש אם הייתה הצדקה להיעדרו מן הדיון או אם קיים חשש שנגרם לו עיוות דין.

אשר לתנאי הראשון - אני סבורה כי זה לא מתקיים בענייננו, שעה שהמבקש קיבל את ההזמנה לדיון עם ההזמנה לדין במועד ביצוע העבירה, והוא חתום על אישור קבלת הדו"ח, ואין על כך מחלוקת, כך שקיימת אינדיקציה ברורה לידיעת המבקש אודות הדיון בו נשפט בהיעדרו. העובדה כי הדו"ח עם ההזמנה לדין נמסר לידי הנהג, מחייבת כי יהיה ער ללוחות הזמנים, וכי יהיה אחראי על הנעשה עם הדו"ח; ואין בטענת המבקש, כי שכח את מועד הדיון עקב חתונתו ב10/7 ובשל מחלות אמו ואחותו, כדי להצדיק היעדרו של המבקש מן הדיון שהתקיים בהיעדרו. המבקש קיבל את ההזמנה לדיון ביום ביצוע העבירה, קרי ביום 28.4.24, ויכול היה להגיש בקשת דחייה לנוכח מועד חתונתו. בנוסף, האישורים הרפואיים שצורפו משנת 2022 ומשנת 2023, אין בהם כדי להצדיק את היעדרו של המבקש מהדיון ביולי 2024.

אשר לתנאי השני - בנסיבות הבקשה, ועל מנת שלא ייגרם למבקש עיוות דין, מצאתי נכון להיעתר לבקשה; אך נוכח התנהלותו של המבקש, ונוכח בזבוז הזמן השיפוטי, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 1000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

לא ישולם סכום ההוצאות במלואו ובמועדו, הבקשה לביטול פסק דין תידחה, ופסק הדין שניתן בהיעדר המבקש יוותר על כנו.

המבקש יגיש אישור על תשלום ההוצאות לתיק בימ"ש.

התיק יובא לעיוני בחלוף המועד לתשלום ההוצאות.

ההחלטה תומצא לצדדים.