החלטה

הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 8.1 והמאשימה התנגדה לבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.

הנאשם טען כי הגיש בקשה להשפט באמצעות בא-כוחו וביקש כי יוזמן לדיון באמצעותו. המאשימה לא חלקה על כך וטענה כי הזימון שנשלח לנאשם עצמו הוחזר מאחר ולא נדרש על ידו.

ראשית, עיון עיון באישור המסירה מגלה כי הוא אינו עומד בסטנדרט המחמיר שנקבע בפסיקה לשם הקמת חזקת המסירה כאשר הוא נשלח לכתובת כללית "נחף", וראו לדוגמא פסקי הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שניידר (48179-03-18) וסח'ניני (11777-05-18).

שנית, משהתבקשה המאשימה לזמן את הנאשם באמצעות בא-כוחו היה עליה לעשות כן ולא לשלוח את הזימון לנאשם עצמו ובמיוחד כאשר אין בידה כתובת מלאה ומדוייקת שמסר וראו דברי בית המשפט המחוזי עפ"ת 54478-01-20 מגיס משה מאור וע"פ 375/05 משה נחמו-כהן.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 18.11 מבוטל.

התיק נקבע למתן תשובה לכתב האישום ליום 15.6 בשעה 10.

ב"כ הנאשם ינצל את התקופה שעד לדיון ללימוד החומר ובחינת האפשרות להסדר מול המאשימה ואם יגיעו הצדדים להסכמה, יש להגישה מראש לאישורי ולחסוך את הדיון.