בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

הנאשם טוען כי מעולם לא זומן לדיון ולמד על פסק הדין רק ביום 21.5.24. עוד טוען הנאשם כי הוא שהגיש הבקשה להישפט. לטענתו הותרת פסק הדין על כנו תפגע בזכויותיו ותגרום לו עיוות דין. עוד טוען הנאשם כי יש לזכותו סיכויי הגנה טובים.

המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מתיק בית המשפט ניתן ללמוד כי הנאשם קיבל עותק מפסק הדין ביום 6.4.24 ולא כפי שנטען; ולכן לא עמד בסד הזמנים הקבוע בחוק. עוד טוענת המאשימה כי הנאשם זומן כדין ולא פירט את סיכויי הגנתו.

לאחר עיון ושקילה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

פרוטוקול הדיון מיום 26.3.24 מלמד כי הנאשם זומן כדין לדיון באמצעות עורך הדין שהגיש הבקשה להישפט בשמו. על אף שבהחלטה מיום 9.6.24 הופנה הנאשם לאמור בפרוטוקול והתבקשה התייחסותו, הוא בחר שלא לעשות כן ולכן לא סתר את הדברים.

בנוסף, עיון בתיק בית המשפט מלמד כי עותק מפסק הדין נמסר לנאשם כבר ביום 6.4.24 (ב"כ הנאשם שצפה בתגובת המשיבה אליה צורף אישור המסירה האמור, לא חלק על כך). משמע, הבקשה הוגשה שלא בסד הזמנים הקבוע בסעיף 130(ח) לחסד"פ וגם מטעם זה דינה להידחות.

מעבר לאמור, הנאשם לא מפרט את סיכויי הגנתו וטענה כי טובים הם, היא טענה כללית שלא מבססת חשש לעיוות דין.

גם העונש שהוטל על הנאשם (פסילה בפועל החופפת במלואה לפסילה מותנית שהופעלה, פסילה על תנאי וקנס), אינו חריג באופן המלמד על חשש לעיוות דין.

כן אוסיף כי על אף שלא עוכב ביצוע העונש, הנאשם לא מילא אחר הוראות פסק הדין ולא הפקיד רישיונו במועד שנקבע, כך שכפיו אינן נקיות.

לאור האמור, הבקשה נדחית ופסק הדין יעמוד על כנו.

כאמור בגזר הדין, הפסילה החלה ביום 30.6.24 ועל הנאשם להפקיד רישיונו לאלתר, אחרת הפסילה תמשיך לחול, אך לא תיספר.

זכות ערערו כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ד, 10 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.