החלטה

בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12), הסמכות לחישוב מניין ימי הפסילה נתונה לרשות הרישוי ולא לבית המשפט, כך שבקשת המבקש מבית המשפט להורות כי מניין ימי הפסילה יחל מיום מתן גזר הדין דינה להידחות; ולו מטעם זה בלבד.

לאור העובדה כי המבקש לא הפקיד את רישיונו או תצהיר בדבר היעדר רישיון עד ליום הגשת הבקשה, במיוחד כאשר בית המשפט שגזר את דינו של המבקש הבהיר כי על המבקש להפקיד תצהיר בדבר היעדר רישיון; ברי כי אישור ההפקדה צריך להיות מוצא מיום הגשת התצהיר, קרי יום הגשת הבקשה.

הדברים האמורים נכונים במיוחד שעה במסגרת התיק הנוסף, אליו הפנה נאשם בבקשתו- 3614-05-24, הואשם הנאשם בהפרת הפסילה בתיק דנן ובעובדות כתב האישום נכתב במפורש כי הנאשם טרם הפקיד את רישיונו כנדרש.

לפנים משורת הדין, נוכח האמור בבקשה, ביחד עם אישור רשות הרישוי (ועל אף היעדר תצהיר ערוך כדין), המזכירות תנפיק למבקש אישור על הפקדת רישיון, ליום הגשת הבקשה (8.7.24), בהתאם להוראת סעיף 42(ג)(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961 וזאת בשילוב עם הוראות תקנה 557 לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961.

אשר על כן הבקשה נדחית, בכפוף לכך שהמזכירות תנפיק לנאשם אישור הפקדה ליום הגשת הבקשה- 8.7.24.

בכל הנוגע לחישוב הפסילה, זה יבוצע ע"י משרד הרישוי לו נתונה הסמכות בעניין, ובמצטבר לכל פסילה אחרת ככל שקיימת.

זכות ערעור כחוק.