החלטה

1. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

2. אליבא דמבקש, המנעותו מהתייצבות לדיון שנקבע בעניינו נעוצה באי קבלת זימון לדיון, אשר נדחה בעקבות מצב החירום המיוחד אשר שרר במדינה במועד המקורי אליו זומן במעמד האכיפה.

3. מאישור המסירה הסרוק בתיק, ומצורף גם לתגובת המשיבה, עולה כי עובד רשות הדואר ביקר במענו של המבקש בתאריך 28.10.2023 וביקש למסור לו את דבר הדואר, אולם זה סרב לקבלו ועל כן הוא הודבק במען.

4. בשורה של פסקי דין נפסק, כי קיימת חזקת תקינות של המסירה המבוצעת על ידי דואר ישראל [ר' למשל המ"ש (ביש"א) 7399-05-17 עבדאללאה נ' עיריית עפולה (נבו 30.01.2018), רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' כרם (נבו 11.06.2013)].

5. במקרה דנן, אף חלה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, לפיה "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

6. המבקש לא התייחס כלל לאמור באישור המסירה, הסרוק בתיק, ולא עמד בנטל לסתור את חזקת המסירה. לא מצאתי כי יש בטענתו הסתמית של המבקש בדבר אי קבלת הזימון כדי לאיין את האמור באישור המסירה של עובד הדואר.