החלטה

לפניי בקשת הסניגור לפיה המשיבים 2 ו-3 יצטיידו לחקירתם בבית המשפט עם מכשיר "נשיפון" שעימו נבדק המבקש, ועם מסמכים הקשורים בהפעלת הנשיפון, תקינותו ואופן התחזוקה שלו, וכן במסמכים העוסקים באופן הפעלתו על-ידי השוטרים.

בד בבד, הגיש המבקש הגיש בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") שנדונה, על-פי דין, בפני מותב אחר. קיים קשר הדוק בין סעיף 74 לבין סעיף 108, וראה לעניין זה בש"פ 8252/13 שיינר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.1.14). כפי שציין כבוד השופט עמית:

"כשלעצמי, אני סבור כי נקודת המוצא לדיון צריכה להיות טכנית: אם החומר נמצא בידי התביעה יחול סעיף 74 לחסד"פ, ואם החומר אינו בידי התביעה יש להעדיף את סעיף 108 לחסד"פ. עם זאת, אין מדובר בכלל בלתי עביר, ותיתכן גם בדיקה מהותית של החומר המבוקש במסגרת דיון לפי סעיף 74 לחסד"פ, על מנת לבחון אם מדובר בחומר שנמצא בליבת המחלוקת ואם החומר צריך היה להיות בשליטתה של התביעה."

בהתאם למבחן שהוצע על-ידי כבוד השופט עמית, הסניגור עותר לקבלת חומרי חקירה שבשליטת המשיבה ולכן בקשתו חוסה תחת סעיף 74 ולא לפי סעיף 108.

יתרה מכך, ב"כ המבקש נמנע מלציין האם הגיש בקשה לקבל את החומרים המבוקשים כעת גם במסגרת הבקשה שהגיש לפי סעיף 74 לחסד"פ, וזו קבועה בפני מותב אחר. דהיינו גם המבקש סבור כי האכסניה הראויה לבקשתו היא מכוח סעיף זה ולא מכוח סעיף 108. משבחר ב"כ המבקש את המסלול שבו הוא מבקש לצעוד, עליו להתמיד בו עד לקבלת החלטה.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה ליתן צו למשיבים 2 ו-3 בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ נדחית.