6. באשר למועד שבו נודע לו על פסק הדין טען כי אביו קיבל בדואר רגיל הודעה על פסק הדין.

7. לעניין סיכויי ההגנה טען כי יש לו טענות כבדות משקל.

8. ולבסוף הוסיף כי אם לא יבוטל פסק הדין יגרם לו עיוות דין.

9. כעולה מן הדו"ח שרשם השוטר ביום 23/4/23 נעצר המבקש, בהיותו נהג חדש כשהוא מסיע נוסעים מעל המותר כשלצידו לא היה מלווה כדרישת החוק.

10. בהזמנה לדין וכתב האישום נכתב כי הוא מוזמן לבית המשפט בצפת ליום 19/9/23 שעה 9:00 על מנת להישפט.

המבקש סרב לחתום על קבלת הדוח.

11. במועד האירוע בוצע למבקש שימוע על ידי קצין אשר החליט לפסול אותו מנהלית. לבקשתי, הוצג בפני טופס השימוע ובו בראש הדף בצד השמאלי שלו מופיע גם כן תאריך המשפט.

12. ביום 19/9/23 לא התייצב המבקש ובית המשפט הורה על זימונו מחדש לאור הספק שבאי חתימתו על הזימון.

13. המבקש זומן מחדש ליום 16/5/24 שעה 9:30 והזימון התקבל אצלו ביום 15/10/23 בדואר רשום עם אישור מסירה עליו הוא חתום.

מכאן, שכל טענותיו באשר לאי הגעתו לדיון, אינן נכונות, בלשון המעטה!

14. בהעדר התייצבות, נשפט המבקש בהעדרו והעונש שביקשה המאשימה נגדו אף היה נמוך מעונש המינימום שקבוע לצד העברה שביצע ובה הורשע.

15. התובע בהגינותו אף ביקש כי מעונש הפסילה שהוטל ינוכו ימי הפסילה המנהלית שריצה.

מכאן שאף טענתו לעיוות דין אין בה ממש!

16. ביום 29/5/24 קיבל המבקש לידיו את פסק הדין ואף חתם על אישור המסירה, כך שטענתו בעניין קבלת פסק הדין על ידי אביו אף היא איננה אמת.

17. אין הבקשה מפרטת סיכויי הגנה ונראה כי לאור האישום גם אין כאלה.

הבקשה נדחית .

לאור התנהלות המבקש, אי אמירת אמת בתצהירו טענותיו העובדתיות החלופיות והטרחתו של בית המשפט, הנני מחייב את המבקש בתשלום הוצאות בסך 2000 ₪ לטובת אוצר המדינה, שישולמו על ידו תוך 30 יום.

על המבקש להפקיד רישיונו בהתאם להוראות פסק הדין ובית המשפט שב ומזהיר אותו לבל ינהג בזמן פסילה

ניתנה היום, י"א תמוז תשפ"ד, 17 יולי 2024, בהעדר הצדדים.