11. ביום 28/02/2024 הוגשה בקשה מאת ב''כ הנאשם לדחיית דיון, עקב אי התייצבותו של הנאשם אצל הממונה על עבודות שירות בשל מחלת המבקש ( הוגש אישור מחלה ), דיון הטיעונים לעונש נדחה ליום 21/03/2024.

12. ביום 21/03/2024 התקיים דיון, שבו טען עו"ד אגאבריה, שהמבקש מסר לו, שיגיע לדיון עם עו''ד אחר וביקש לשחררו מהייצוג.

13. ביום 02/04/2024 הנאשם החליף ייצוג.

14. בדיון שהתקיים ביום 27/05/2024 ביקש ב''כ החדש של המבקש, להגיש בקשה מפורטת לחזרה מהודאה ושם הוא טוען, כי מתקיימים במבקש הנימוקים הקבועים בסעיף 153 לחסד"פ והמצדיקים להתיר לו לחזור בו מהודייתו.

15. לטענת המבקש בבקשתו:

א. מספר דיונים נדחו, שלא באשמתו של המבקש.

ב. המבקש הפנה לבקשתו של עו"ד הקודם בבקשתו להסב את דיון ההוכחות לתזכורת (בקשה מיום 29/01/2024 ), בבקשה שבה נכתבו לטענתו, דברים קשים, מהם עולה לכאורה כי קיימת התנגחות אישית/מקצועית לא תקינה בין עורך דינו הקודם של המבקש, לבין התביעה.

ג. המבקש לא הבין את משמעות ההודאה שהוצגה לו בחטף על ידי עורך דינו הקודם, מבלי שהובהר לו באופן מלא מהן ההשלכות הנלוות.

16. ביום 21/08/2024 הגישה המאשימה את תגובתה, ובה כתבה:

א. בהיעדר טענות הגנה ממשיות נבקש לדחות את הבקשה לאלתר. מפנה לבש"פ 2345/22 חסן מדאגמה נ' מדינת ישראל (נבו 10.4.2022) שם נקבע '' כי אין בהחלפת ייצוג כדי לאשר חזרה מהודיה''.

ב. לבית המשפט נתון שיקול הדעת על פי הסמכות המסורה לו בסעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי - להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו מנימוקים מיוחדים. היתר כאמור יינתן בנסיבות חריגות.

ג. מפנה לרע''פ 1416/04 וגם לרע''פ 3991/04שם נקבע מתי תתקבל בקשה לחזרה מהודאה, ולא כך במקרה שלנו.

ד. מצוותו של המחוקק היא, שצריכים להתקיים ''נימוקים מיוחדים שיירשמו'', כתנאי לכך שבית המשפט יתיר לנאשם לחזור מהודאתו.

ה. בע''פ 945/80 פלוני נ' מדינת ישראל, בעמוד 572 נפסק, '' כי נימוקים מיוחדים אלה הם בעיקר חשש ממשי, שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו האמיתי, ואולי אף בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו''.

עוד נאמר, כי המקרים שבהם יתיר בית המשפט לנאשם לחזור מהודאתו יהיו ''נדירים וחריגים'' (ע''פ 358/76 ירדני נ' מדינת ישראל ).

ו. בע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל, מא(2) 572 (1987)נקבע:

'' מתן היתר לנאשם לחזור בו מהודאתו בנסיבות כגון אלה במקרה דנן, עשוי לפתוח פתח לתופעה מאוד בלתי רצויה, נאשם שהודה באשמה, לאחר שהוסבר לו על ידי סנגורו, כי כך יזכה בעונש קל יותר או לאחר שהסכים לעסקת טיעון עם התביעה, יקבע את עמדתו בהתאם לגזר הדין שיושת עליו. אם העונש הינו קל, אזי ישלים עימו, אך אם הוא נראה כבד בעיניו, יבקש לבטל את הודאתו מהטעם, שהיא לא נמסרה ''מרצון טוב וחופשי'' ויתקבע ברור משפטו לגופו של עניין. ''אפשרות תמרון'' זו אינה משרתת את טובת הציבור ואת דרישות הצדק''.

17. ביום 02/10/2024 הגיש הסנגור תגובה להתנגדות המאשימה בה טען שהמאשימה כלל לא התייחסה לטענות שהעלה הנאשם וכי מדובר בתגובה כללית שלא מתייחסת לטענות המפורטות.

18. ביום 6/10/2024 ביקשתי את התייחסותו של עו''ד אגבאריה.

19. ביום 29/10/2024 הוגשה תגובה מאת עו''ד אגבאריה ובה כתב:

א. שאכן הוא ייצג את המבקש בתיק זה עד להפסקת ייצוג ביום 30/03/2024, כאשר הדיון האחרון בו הופיע היה ביום 30/01/2024 בו הוגש הסדר הטיעון עם המאשימה בנוכחות עו''ד אחר ממשרדו, עו''ד רחאל עיסא בנוכחות המבקש ואשתו.

ב. ערב תחילת ההוכחות בתיק הוספו מזכרים ע''י המאשימה, דבר שאילץ להגיש בקשה בפני בית המשפט לביטול ישיבת ההוכחות ולקביעת תזכורת. שכן המאשימה ניסתה לשפר עמדות וליצור יתרון דיוני על המבקש, אך בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי יש לקיים את הדיון ביום 30/01/2024.

ג. ביום 30/01/2024 התקיים דיון בפני בית המשפט בנוכחות עו''ד אגבאריה ועו''ד רחאל עיסא ממשרדו יחד עם המבקש ואשתו. ושם לאחר משא ומתן מול המאשימה הושג הסדר טיעון, אשר הוצג בפרוטוקול, הוסבר למבקש, הן ע''י עו''ד אגבאריה והן ע''י בית המשפט.

ד. לאחר הסברים אלה המבקש, חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום.

ה. הודאת המבקש ניתנה כדין, תוך הבנת תכלית ההסדר שהוצג בפניו, ללא כל השפעה חיצונית ו/או כפייה או לחץ, המבקש הסכים להסדר המוצע והודאתו ניתנה כדין.

הכרעה:

20. סעיף 153 לחוק הסדר הפלילי[נוסח משולב] התשמ''ב-1982 קובע כי בית המשפט רשאי להתיר חזרה מהודאה, בכל שלב משלבי המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

153. (א) הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות

21. ברע"פ 5715/07 רנטו סבן נ' מדינת ישראל (נבו 5.7.2007) נקבע -

'' סעיף 153(א) לחסד''פ מאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. ככלל, בתי המשפט מאפשרים לנאשם לחזור בו מהודייתו בנסיבות חריגות, כגון מקרים בהם הוכח כי הנאשם הודה שלא מרצונו החופשי, בכפיה או כאשר לא הבין את משמעותה של ההודאה''.

22. לשלב ההליך בו מבקש המבקש לחזור בו מהודאתו ישנה חשיבות רבה באשר לאופן בו יתייחס בית המשפט לבקשה. ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר, עולה החשש מניצול ההליך הפלילי כאמצעי תמרון בידי הנאשם לבחון את תוצאות ההליך ועל פיהן להחליט אם לבדוק בהודייתו או לחזור בה.

23. לאחר שעיינתי בהשתלשלות העניינים בתיק, לא מצאתי שנפל כל פגם ברצונו החופשי של המבקש ואני סבור כי המבקש הבין את משמעות הודאתו ושקל את השלכותיה.

24. בעפ"א (מחוזי חי') 64600-03-24 יוסף להיאני נ' מדינת ישראל (נבו 19.12.2024) נקבע:

'' תורת המשפט גוונים רבים לה, ועל כן מה שנראה בעיני פרקליט אחד כמחדל או כניהול כושל של ההגנה, אינם בהכרח כאלה. ועוד, מערכת המשפט לא תוכל להתקיים אם דיונים בעניין כלשהו יתמשכו עד אין קץ, ועל כן, גם מקום שסנגור חדש שבחר לו הנאשם סבור כי קודמו שגה בקו ההגנה בו נקט, או שלא מיצה עד תום את אפיקי ההגנה שעמדו לרשותו, לא יהא בכך די כדי לבטל את ההליכים שננקטו עד אז''.

25. התרשמתי ממכלול הנסיבות כי בקשת הסנגור לחזרה מהודאה נעשתה על רקע,, חילופי הסנגורים בתיק ושינוי קו ההגנה בתיק ולא מהטעם, שנפל פגם כלשהו בהודאת המבקש.

26. אדגיש כי ההודאה והתנהלות הצדדים, לא הייתה בפני, אלא בפני המותב הקודם.

27. לנגד עיני עמד רק פרוטוקול הדיון (שלא נתבקש תיקונו) ותגובתו של עו"ד אגאבריה, כמו גם הבקשה והתגובות של הצדדים.

28. לאחר שעיינתי בטיעוני הסנגור שייצג את הנאשם בתחילת ההליך, ובטיעוני הסנגור המייצג כעת את הנאשם ובטיעוני המאשימה, לא מצאתי נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי לאפשר חזרתו של המבקש מהודאתו.

29. במכלול הנסיבות האמורות, ומשלא הוכח לפניי שנפל פגם בהודאת המבקש או שזו ניתנה שלא מרצונו החופשי, לא מצאתי להיענות לבקשה לחזרה מהודאה.

30. לפיכך, הבקשה לחזרה מהודאה נדחית.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ה, 02 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.