החלטה

בפני בקשה למחיקת כתב אישום לפי סעיף 239 א (ב) לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב-1982.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ומעבר משמאל לקו הפרדה רצוף המסומן על פני הכביש, כאשר בצידו הימני לא נמצא קו מקוטע מיום 27.12.22, בניגוד לתקנה 36(ג) לתקנות התעבורה. העבירה תועדה באמצעות מצלמה טקטית.

דיון והכרעה

כתב האישום הוגש לאחר שנתקבלה בקשת הנאשם להארכת מועד להגשת בקשה להשפט- המ"ש 7445-11-23. כב' השופט אלעד שור קיבל הבקשה וקבע כי לא קמה חזקת המסירה בשליחת הודעת תשלום הקנס לנאשם.

הסניגור הפנה לסעיף 225א(א)(1) לחסד"פ. לשיטתו, מקום בו לא הומצאה הודעת תשלום הקנס במסגרת המועד הקצוב בחוק, הרי שהעבירה התיישנה.

וזו לשון סעיף 225א(א)(1) לחסד"פ:

"היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1) ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);"