1. בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 26.6.2024, בעמ"ת 58877-06-24 (השופט א' נחלון), שבה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום בירושלים, מיום 24.6.2024, במ"ת 4122-06-24 (השופטת ג' סקפה-שפירא).

2. ביום 20.6.2024, הוגש נגד המבקש כתב אישום, המייחס לו עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי משפט. לצד כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 24.6.2024, הורה בית משפט השלום על עריכת תסקיר שירות מבחן עובר לקבלת ההחלטה בבקשה למעצר המבקש. ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי - נדחה. נקבע, כי "אין לבחון את האפשרות להפיג את מסוכנות [המבקש] בטרם יוגש תסקיר מעצר בעניינו".

מכאן הבקשה שלפנַי.

3. דין הבקשה - להידחות על הסף, ללא צורך בתשובה מטעם המשיבה. בנדון דידן, ניצבות על דרכו של המבקש שתי משוכות - זהו 'ערר ביניים', ב'גלגול שלישי'. "אין מקום, ככלל, לאפשר 'ערר ביניים' על החלטה חלקית של בית המשפט, המתייחסת רק לרכיב אחד או שני רכיבים של ההחלטה בענין מעצר עד לתום ההליכים, אלא יש להמתין עד שבית המשפט ישלים את מלאכתו" (בש"פ 2269/15 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (5.4.2015); בש"פ 5802/23 אבו ערר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (31.7.2023)). החריגים לכך - מעטים ונדירים; לא מצאתי כי מי מהם מתקיים בענייננו (לגבי החריגים ראו, למשל:בש"פ 1498/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (24.2.2023)). מסקנתי מקבלת משנה תוקף, בשים לב למשוכת ה'גלגול השלישי', שאף אותה אין הבקשה צולחת - המקרה אינו מעורר שאלה משפטית כללית, ואין חשש שמא נגרם למבקש עיוות דין (בש"פ 5892/23 והב נ' מדינת ישראל, פסקאות 7-6 (4.8.2023)). ניסיון המבקש לעטות אדרת עקרונית על בקשתו - אין בו ממש; נימוקי הבקשה נעוצים בנסיבותיו האישיות, ואינם יוצאים את תחומיהן.

אשר על כן, בקשת הרשות לערור נדחית בזאת.

ניתנה היום, ‏י"ז בתמוז התשפ"ד (‏23.7.2024).

_________________________

24056780_O01.docxאמ