1

1.             לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת הדיון בת"פ 11249-12-18 מבית משפט לנוער אילת לבית משפט לנוער ירושלים.

2.             המבקשת, שהינה קטינה, טוענת כי היא מתגוררת בירושלים וכי יהיה לה קשה להגיע לבית משפט לנוער אילת בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריה מבית משפט זה, ומשום שהיא נדרשת להגיע לדיונים בעניינה בליווי הוריה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי חלק מהעדים הפוטנציאליים בתיק מתגוררים בירושלים.

3.             המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מבקשת המבקשת לא עולה כי בכוונתה להודות במיוחס לה בכתב האישום; ומשכך, פרשת ההוכחות צפויה לכלול את הופעתם של עדי תביעה שמתגוררים באילת.

2

4.             סעיף 6(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". הווה אומר: התביעה זכאית להגיש את כתב האישום לבית משפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה המיוחסת לנאשם. כלל זה מהווה נקודת המוצא לדיון בבקשת ההעברה, שכן הוא מקים חזקה כי בית המשפט המוסמך שאליו הגישה התביעה את כתב האישום הוא הפורום הנכון לניהול המשפט מבחינת כל הנוגעים בדבר: הנאשם, התביעה והעדים. ואכן, ניהול המשפט בסמוך למקום ביצוע העבירה מקל לרוב על ניהול פרשת ההוכחות (ראו בש"פ 11637/04 מדינתישראלנ' זוזיאשווילי,פ"דנט(4) 229 (2005)). חזקה זו, כמובן, איננה חלוטה, שכן סעיף 78 לחוקבתיהמשפט מסמיכנו להעביר את מקום ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו במקרים מיוחדים (ראו בש"פ 1379/15‏ יהודאי נ' עירית ירושלים (23.3.2015)). בהפעילנו סמכות זו, שוקלים אנו בראש ובראשונה את מאזן הנוחות של בעלי הדין והעדים. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה אינו קל: כדי להרימו, על מבקש ההעברה לשכנענו כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (ראו בש"פ 1116/04ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (8.2.2004); בש"פ 1085/11ספר נ' מדינת ישראל (22.2.2011) (להלן: בש"פ 1085/11)).

5.             סבורני כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה. הקושי שעליו היא מצביעה, על אף שאין להקל בו ראש, איןבו כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת בירור התובענה בבית משפט לנוער ירושלים. זאת ועוד: הלכה היא עמנו כי העברת מקום דיון ללא הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 1085/11;בש"פ 1950/17בן שושן נ' מדינת ישראל(14.3.2017)).

6.             המקרה דכאן איננו נמנה עם מקרים כאלה, ועל כן הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ט' באלול התשע"ט (‏9.9.2019).

_________________________

19052080_F02.docx  עב