פסק דין

זוהי בקשה למתן צו נגד המשיב בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב -2001 (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת").

המבקש הציג אישור מסירה למשטרה, וחזקה כי המסירה למשיב בוצעה על ידי המשטרה.

בהחלטתי מיום 5/12/2024 לא ראיתי לנכון לתת צו במעמד צד אחד וקבעתי דיון בבקשה במעמד שני הצדדים להיום.

המשיב לא התייצב לדיון, אך לפי סמכותי המעוגנת בסעיף 7 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, מצאתי לדחות את הבקשה בהעדר התייצבות המשיב. סעיף 7 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, מורה כי:

"(א) בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.

(ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

(ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם

מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.

טענת המבקש כי המשיב מטריד אותו מזה כ- 5 שנים, באמצעות דמיון מודרך, מכאיב לו בכל גופו וכי המשיב גורם לו לחצים רציניים בכל הגוף, לא הוכחה.

המבקש הצהיר בפרוטוקול מיום 5.12.24 כי המשיב לא נגע בו פיזית וכך העיד: "פיזית לא נוגע בי אלא בדימיון שלו אבל זה כאבים כמו בעיטה" (עמ' 1 ש' 11 לפרוטוקול). המבקש מצהיר מפורשות כי כל ההטרדות הנטענות הינם מזה כ- 5 שנים, וכי חלק מהמעשים כנגדו לא מבוצעים על ידי המשיב בעצמו אלא על ידי אנשים מטעמו (ראו פרוטוקול מיום 12/12/2024).