ב"כ המבקש - עו"ד יואב רז

לפני בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת.

המבקש הוא רו"ח, ובעבר שימש חבר מועצה ומנכ"ל עיריית כפר סבא. לטענתו, המשיב פרסם ברשת החברתית "פייסבוק", פרסומים מכפישים ופוגעניים עליו, על משפחתו ועל אביו המנוח. לטענתו, הרקע לפרסומים הוא רצונו של המשיב כי המבקש יפסיק לתמוך בבחירת ראש עיריית כפר סבא בבחירות לרשות המקומית.

הפרסומים שהציג המבקש פורסמו על ידי פרופיל בשם "Moses King". הוצג דף הפרופיל מיום 16.8.2023, ובו 4 פרסומים, ומיום 15.8.2023 ובו 3 פרסומים, ושני פרסומים נוספים ללא תאריך. בכתב טענות שהוגש לאחר הדיון במעמד צד אחד, צרף המבקש פרסומים נוספים: 3 פרסומים מיום 21.8.2023, 2 פרסומים מיום 20.8.2023, וכן התכתבות מיום 15.8.2023 של המשיב עם ב"כ המבקש.

המבקש טען כי בכוונתו להגיש נגד המשיב תביעת לשון הרע והוא צרף לבקשתו מכתב ששלח בא כוחו למשיב, בו דרש המבקש מהמשיב פרסום התנצלות ותשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 420,000 ש"ח. עוד צורף לבקשה אישור, לפיו המבקש הגיש על המשיב תלונה במשטרה ביום 16.8.2023.

הפרסומים לכאורה מבזים ומכפישים, ופוגעים בשמו הטוב של המבקש, משפחתו ואביו המנוח. כך, נכתב בהם בין השאר: "אומרים שאתה הומו", "אייל יוניאן כפ"ס עיר נקייה כי לקחת את כל הכסף השחור משוחד", "אבא יוניאן "אנס" נשים ביקשת 420.000 תקבל יותר בחדירות בכלא, מקלות אצבעות כלי זין. התחת שלך יהיה להיט בכלא הכי מבוקש", "אייל יוניאן אבא שלך חולה מין! התאכזרות התעללות זה אצלכם עובר בגנים", "אייל רע בוגד ביובל הבן זוג שלו מספר שנים. אבא שלו דפק בו ובאמא שלו מכות רצח שבר להם את העצמות הגנטיקה האכזרית המטורפת ירש מאביו", "אייל יוניאן מלך השוחד שהחליף את הרפי כמנכ"ל העיר. בנה וילה בשנתיים שוחד".

התנהגות המשיב בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים הייתה שלוחת רסן. המשיב המשיך בהתקפות והשמיע דברי בלע נגד המבקש ובא כוחו. המשיב קרא לעברו של המבקש מספר פעמים "משה קצב", נופף בבד או בגד בצבע כתום, והשמיע אמירות כגון "הוא יבוא לי בכתום". למרות שהתבקש חזור ושנה על ידי בית המשפט לא לעשות כן, המשיב התפרץ ללא הרף ובחוסר כבוד לדברי בא כוח המבקש ובית המשפט ואף גידף. המשיב אישר כי הוא כתב את הפרסומים נגד המבקש, נגד אמו ונגד אביו המנוח. בעדותו המשיב המשיך בקללות והאשמות הן כנגד המבקש והן כנגד בא כוחו על לקיחת שוחד.

המשיב הגיש בדיון התכתבות שלו עם המבקש החל מיום 26.6.2023 (מוצג מש/1). בהתכתבות המשיב כתב למבקש מלל רב שרובו אינו ברור. בין השורות ניתן להבין כי המשיב מבקש שהמבקש לא יתמוך בבחירות לרשות המקומית בראש העיר המכהן, אלא במועמדת אחרת. החל מיום 7.7.2023, ככל הנראה לאחר שהמשיב הבין שהמבקש לא נענה לבקשותיו, בהתכתבות מתאריכים 7.7.2023 ו- 11.7.2023 הוא החל להשמיץ את המבקש.

מאחר שהמשיב המשיך לעשות בזכות הטיעון שניתנה לו בדיון במה להמשך ביזויו של המבקש, בית המשפט הורה למשיב לסיים דבריו. או אז המשיב החל להשתולל באולם בית המשפט. תחילה השליך לעבר המבקש דפי נייר, וצעק וגידף בקולי קולות. לאחר מכן דחף בכוח את מאבטח משמר בית המשפט שניסה לעצור אותו מלהגיע לבימת בית המשפט, והשליך על שולחן בית המשפט תמונה ממוסגרת. לפחות שלושה מאבטחים של משמר בית המשפט נדרשו על מנת להשתלט על המשיב ולהוציאו מאולם בית המשפט.

ברע"א 6861/22 ‏ יוספה ברק טמיר נ' ד"ר שרון אלרעי פרייס (31.10.2022), עמדה כבוד השופטת ד' ברק-ארז על ההבחנה בין התכליות של ההגנה מפני הטרדה מאיימת לבין התכליות של דיני לשון הרע:

"11. ..... אכן, ביטוי הפוגע בשמו הטוב של אדם עשוי להיות רלוונטי במקרים המתאימים הן לחוק איסור לשון הרע והן לחוק למניעת ההטרדה המאיימת. אולם, בעוד שבגדרו של חוק איסור לשון הרע הבחינה המשפטית מתמקדת בתוכנו של הביטוי, על רקע החשש שהוא צפוי לבזות ולהשפיל את האדם הנוגע בדבר בעיני הבריות, החוק למניעת הטרדה מאיימת ממוקד בהשפעתו הנמשכת של הביטוי על האדם עצמו, בשל כך שהוא מאיים עליו או פוגע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. על רקע האמור, ברי כי בגדרו של חוק זה יש משמעות רבה לכך שהביטוי הוא חוזר ונשנה. כמו כן, וכפי שמעיד עליו שמו - החוק למניעת הטרדה מאיימת ממוקד במניעה עתידית ומכאן חשיבותו.

12. אם כן, אין מקום להנחה שמתחייב "סיווג" חד-חד-ערכי של פרסומים כלשון הרע או כהטרדה מאיימת. כאמור, עשויים להיות מצבים שבהם פרסומים יניחו עילה לתביעת לשון הרע (בשל הביזוי כלפי אחרים) וכן ישמשו עילה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת (בשל האפקט שלהם על האדם עצמו). לצדם עשויים להיות מצבים שפרסומים ייפלו רק לגדרו של אחד מהחוקים הנזכרים, או אף לא לאחד מהם. על דרך ההשאלה, ניתן להזכיר את המטאפורה שעשה בה שימוש לפני שנים רבות השופט א' ברק, ביחס להיקף תחולתן של העוולות השונות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] - בהסבירו כי אין לדמותן ל"מגנטים של אחריות, באופן שכל הנמצא בתחום המשיכה של אחת העוולות מוצא ממילא מתחום המשיכה של עוולה אחרת", אלא ל"רשתות רשתות, המוטלות, זו על גבי זו... [כך ש]לעתים נתפסת מערכת עובדות נתונה על-ידי רשת אחת בלבד. לעתים היא נתפסת על-ידי מספר רשתות" (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ ג דון, פ"ד לט(1) 113, 125 (1985)). הדברים נכונים, בשינויים המחויבים, אף ביחס לענייננו."

לאור האמור, וכן לאור תוכנם של הפרסומים המשמיצים, היקפם ותדירותם, פרסומי המשיב מהווים הטרדה מאיימת כהגדרתה בסעיף 2(ב)(4) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001. לבד מהיות הפרסומים משמיצים, הם חוזרים ונשנים, והרושם הוא שאם לא יינתן הצו למניעת הטרדה מאיימת, המשיב ימשיך להפיץ פרסומים דומים. נוסף לכך, לנוכח התנהגותו המתוארת של המשיב, הוא עלול לפגוע בשלוות חייו של המבקש.

לפיכך, אני מורה כי הצו שניתן ביום 20.8.2023 יישאר על כנו ויהיה בתוקף למשך 6 חודשים החל מיום 20.8.2023.

ב"כ המבקש עתר לחיוב המשיב בערובה להבטחת קיום הצו. בשלב זה בית המשפט יימנע ממתן סעד זה מתוך צפייה שהמשיב יקיים את ההחלטה. על כל פנים, ככל שיהיה צורך, המבקש יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה.

המשיב ישלם למבקש את הוצאות ההליך בסך של 1,500 ש"ח.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תשפ"ג, 25 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.