ה”ת 13948/05/14 – פהמי לואבנה נגד מדינת ישראל
בית משפט השלום בנצרת |
|
|
|
ה"ת 13948-05-14 לואבנה נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כב' השופטת עדי במביליה - אינשטיין
|
|
המבקש |
פהמי לואבנה |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל |
|
החלטה |
לפניי בקשה להחזרת תפוס: רכב מסוג פיג'ו פרטנר מ.ר. 47-139-65 (להלן: "הרכב").
טיעוני הצדדים:
1. ב"כ המבקש עתר להשבת הרכב לידי המבקש, שכן הרכב נגנב ביום 11.04.14, המבקש הגיש תלונה למשטרת נצרת עובר לאירוע והמבקש לא נחקר כחשוד בתיק. הרכב תועד על ידי המשיבה ויוכל לשמש כראיה במשפט, ללא צורך בהמשך החזקתו בידי המשיבה. ביחס להמשך הבדיקות טען ב"כ המבקש כי ניתן היה לסיים את כל הבדיקות הרלוונטיות עד למועד זה וכי מדובר ברכב מסחרי, הדרוש למבקש לעבודתו כקבלן צנרת ובכל יום שעובר נגרם למבקש נזק שכן עליו לשלם לרכב חלופי שכור.
2. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען כי מתנהלת חקירה בגין ניסיון רצח והרכב נשוא הבקשה אותר סמוך למקום האירוע. מיום תפיסת הרכב מתנהלת חקירה, בין השאר נבדק הקשר בין הרכב לניסיון הרצח ויש צורך בהשארת הרכב בידי המשיבה עד לסיום הטיפול המעבדתי ברכב. ב"כ המשיבה העמיד לעיון בית המשפט תגובה בכתב בדבר תכלית החזקת הרכב ולוח הזמנים לביצוע הבדיקות הנדרשות, טען כי המחוקק קבע כי המשטרה רשאית להחזיק תפוס למשך 180 ימים וכי המשיבה פועלת במלוא המרץ לסיום החקירה אך בשלב זה אין צפי לסיום החקירה.
2
דיון והכרעה:
3. בסעיף
4. תיק החקירה מתנהל בגין חשד לניסיון רצח שארע ביום 11.4.14, על רקע ירי מרכב חולף שבמהלכו נפגע אדם בגבו ובראשו. במקביל, באותו מועד דווח על גניבת רכב המבקש. בהמשך אותו יום, במהלך סריקות, אותר רכב המבקש כשהוא נטוש בצד הדרך.
כעולה מתיק החקירה, אותרו ממצאים של ממש, הקושרים את הרכב דנן לדבר עבירה ועשויים אף לקשור את הרכב באופן ישיר לאירוע הירי הנ"ל. היות שהחקירה בעיצומה, לא אפרט מהות הממצאים הקושרים את הרכב לחשד האמור.
בנסיבות האמורות, עת קיים יסוד סביר להניח שברכב נשוא בקשה זו נעברה עבירה, הרי שתפיסתו הנה כדין.
5. הרכב נתפס כדין, אולם הבקשה הוגשה על רקע התמשכות החזקתו. ביחס להמשך החזקת התפוס, נקבע ברע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל האיזון הנדרש בין השגת תכלית התפיסה לבין מידת הפגיעה בזכות הקניין:
3
"המשך החזקת החפץ שנתפס בידי המשטרה יש בו כדי לפגוע בזכות הקניין של הבעלים - מעבר לפגיעה שהייתה בעצם התפיסה - ומכאן עשויה שתילמד חובה המוטלת על המשטרה - ועל בית-המשפט בשיבתו לביקורת על מעשי המשטרה - לבדוק ולמצוא לא אך אם תפיסת הנכס נעשתה לתכלית ראויה אלא גם אם המשך החזקת הנכס בידי המשטרה אינו פוגע בבעלים במידה העולה על הנדרש. לשון אחר: שומה עליו על בית-משפט לבדוק ולמצוא אם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית "מעצרו" של הנכס, אך פגיעתה בבעל הזכות בנכס תהא פחותה מן הפגיעה בו אם תמשיך המשטרה ותחזיק בנכס".
6. בהתאם לסעיף
בסעיף
המחוקק נתן, אפוא, בידי גורמי החקירה, שהות מוגבלת של 6 חודשים, למיצוי החקירה הנוגעת לתפוס, אך הותיר אפשרות לקיצור התקופה (סעיף 34) או להארכתה (סעיף 35) או לשחרור התפוס בתנאים (סעיף 34).
7. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, עיון בחומר החקירה הרלבנטי, בבקשה ובתגובה, ומבלי להתעלם מן הפגיעה בזכותו הקניינית של המבקש, הגעתי למסקנה כי שחרור הרכב בשלב זה יפגע באינטרס הציבורי המחייב מיצוי החקירה המתנהלת בגין חשד לניסיון רצח. כחלק מהליכי החקירה חיוני לסיים בדיקת הרכב נשוא הבקשה.
8. שקלתי שחרור הרכב בתנאים שפגיעתם בבעל הזכות פחותה, אולם בשלב זה של החקירה ולאור מהות השלמות החקירה הנדרשות, חלופה לא תשיג את תכלית התפיסה.
9. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה, אולם מורה לגורמי החקירה כי יפעלו למיצוי החקירה ככל שהיא נוגעת לרכב, וזאת בהקדם האפשרי, על מנת שהפגיעה בזכותו הקניינית של המבקש תהא מידתית ולא תעלה על הנדרש.
4
הסנגור יוכל להגיש בקשה נוספת בחלוף 45 ימים מהיום, היה ועד לאותו מועד לא יוחזר הרכב לידיו ע"י המשטרה, ובקשתו תידון לגופה.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים לאלתר.
ניתנה היום, כ"ה סיוון תשע"ד, 23 יוני 2014, בהעדר הצדדים.
