"...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח... באשר לפגם הדיוני שהעורר טוען לקיומו - ייתכן שהיה מקום לדון בבקשתו לעיון חוזר למרות שברור היה, על פניה, כי דינה להידחות על הסף. ... ברם, ישנ ג דעה אחרת, שבית משפט קמא רשאי היה ללכת לפיה בבואו להחליט אם בקשת העורר לעיון חוזר מקיימת את תנאי הסף לקיום ההליך המבוקש (ראו החלטת השופטת ע' ארבל בע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)). כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת סרק שממילא נדונה לכישלון, החלטת בית משפט קמא לדחותה על הסף ללא דיון לא הסבה לעורר שום עיוות דין. "

אציין, כי הסיבה לכך שהמבקש נהג בפסילה בפעם הקודמת הייתה לאור העובדה שביקש לעבוד, וזאת למרות שהמתין לטיעונים לעונש לאחר שצרף שני תיקים המייחסים למבקש עבירות של נהיגה בזמן פסילה ולאחר שהורשע בתיק תעבורה 7640-05-23 בבית משפט לתעבורה בנצרת בעבירות של נהיגה על רכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש ונהיגה כשרישיון הנהיגה פקע למעלה משנתיים.

בחקירתו במשטרה מסר המבקש כי נהג ברכב מכיוון שיש לו חובות, ובעקבות כך שהמצב קשה

והוא אינו מצליח לסדר את הרישיון וגם יש ילד שלומד עריכת דין והוא חייב לעבוד. עניין זה מלמד

שלא ניתן לסמוך על המבקש לפעול בשיקול דעת ללא גבולות חיצוניים. בוודאי לא בשלב זה.

ב"כ המבקש מסר בבית המשפט בתיק העיקרי כי הוא מתכוון לצרף את התיקים, אך ביקש דחייה

של הדיון בבית המשפט לתעבורה בנצרת ולכן הטיעונים לעונש שנקבעו ליום 18.2.25 נדחו ועתה

הוא מבקש לבטל את המעצר בפקא"ל.

לאור האמור ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר תשפ"ה, 07 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.