1

בפני: כב' השופטת - לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא

נוכחים:

מטעם המבקשת: מתמחה מר איוב טרביה

מטעם המשיב: הובא וע"י עו"ד מוחמד מחאג'נה

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

המדינה מבקשת לצוות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 15671-07-14.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של תקיפה ואיומים וזאת על שום שביום 6.7.14 בסניף המוסד לביטוח לאומי בעפולה יצר עימות עם המתלונן שבמהלכו השמיע באוזניו דברי איום קשים לרבות שבירת עצמות, דקירות, הריגה ושחיטה. לאחר מכן, אף ירק עליו ופגע בו.

המתלונן פנה לשוטר מג"ב שהיה במקום וזה הוציא את המשיב אל מחוץ לסניף. המשיב המשיך באיומיו על המתלונן בפני השוטר ואמר: "אני אגמור על אמיר ראדי, כדאי שיעצרו אותי כי זה הסוף שלו". בהמשך הגיעה למקום ניידת משטרה וגם בפני השוטרים שהגיעו, המשיך המשיב באיומי רצח כלפי המתלונן כשהוא חוזר על הדברים שוב ושוב בדרכים שונות וממשיך בכך גם בניידת במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה.

כאשר שהה המשיב בתחנת המשטרה מאוחר יותר ומשנודע לו כי יש כוונה לעוצרו, השמיע גם דברי איום כלפי שניים מן השוטרים כי ישים קץ לחייו אם ייעצר.

הסניגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, נחה דעתי כי אכן מתקיימת תשתית ראייתית איתנה להוכחת האמור בכתב האישום והמבוססת על עדות המתלונן, על דוחות שוטרים, צילומי מצלמת האבטחה ועוד.

2

אשר לעילת המעצר: התובע טוען, כי בנסיבות העניין מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות והסניגור טוען, כי אין עילה זו מתקיימת שכן מדובר בעבירות שאינן מקימות עילת מעצר סטטוטורית.

כמו התובע, סבורה גם אני, כי מתקיימת במקרה זה עילת מעצר של מסוכנות ולא עוד אלא בעוצמה גבוהה.

אכן, כתב האישום מייחס למשיב עבירות של תקיפה ואיומים שאינן מנויות על העבירות המקימות חזקת מסוכנות נגד המשיב. עם זאת, אין מניעה להסיק קיומה של מסוכנות גם באופן פוזיטיבי מן הנסיבות המובאות בפני בית המשפט. עיון בכתב האישום ובחומר החקירה מלמד על התנהגות משולחת רסן, בוטה ואלימה, ללא כל התגרות ואף לעיני שוטרים. האיומים שהשמיע המשיב הם איומים קשים מאוד ודי בכל אלו כדי לקבוע, כי נשקפת מן המשיב מסוכנות רבה כלפי המתלונן, ואולי גם כלפי אחרים שיעוררו את חמתו מסיבה כלשהי.

לנתון זה מצטרף גם עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל מספר רב מאוד של הרשעות קודמות, רובן ככולן בתחומי האלימות והאיומים, לרבות כלפי שוטרים ורקע זה מצטבר לנסיבות המקרה שבפניי ומלמד אכן על אדם מסוכן.

התובע טוען גם כי קיימת גם עילת מעצר של חשש לשיבוש החקירה, וזאת בעיקר לאור זהותו של עד התביעה מס' 1 - המתלונן.

הסנגור טוען כי אין כל חשש לשיבוש החקירה שכן, מלבד המתלונן כל העדים הם שוטרים והאירוע כולו מתועד.

אף כי מסכימה אני עם הסנגור שאין חשש ממשי לשיבוש החקירה בכל הנוגע לעדים השוטרים, הרי שחשש זה קיים בעוצמה רבה בכל הנוגע למתלונן שעליו יוכל המשיב לנסות להשפיע ולהטריד, ואין ספק כי הדבר מקים על החשוד עילת מעצר.

נותר איפוא לדון בשאלה האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה. הסנגור מציע לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בביתו תחת פיקוח אחיו ואשתו. מאחר והמתלונן מתגורר בכפר סמוך לכפרו של המשיב, ובהתחשב במסוכנות הרבה הנובעת מפני המשיב כמתואר לעיל, ספק רב בליבי אם יש בחלופה זו, או בחלופה אחרת, כדי לענות על צרכי המעצר.

עם זאת, בטרם יוחלט סופית בבקשה, אני מורה לשרות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב ובו יתייחס הן למידת המסוכנות הנובעת מן המשיב כלפי המתלונן בפרט וכלפי הציבור בכלל, והן לטיב חלופת המעצר המוצעת.

3

בשלב זה אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת בתיק זה.

המשך הדיון יתקיים ביום 30/7/2014 בשעה 09:00 בפני השופט התורן.

עד למועד זה יגיש שרות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב, כאמור לעיל.

המזכירות תשלח החלטה זו לשרות המבחן.

המשיב יזומן באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום י' בתמוז התשע"ד, 08/07/2014 במעמד הנוכחים.

קלדנית: שרון אוחיון+חגית