1

לפני בקשת המבקש לצאת מהמעצר בו הוא נתון באיזוק אלקטרוני, לטיפולים רפואיים על פי רשימת מועדים ושעות שצירף לבקשתו.

מלכתחילה הוגש נגד המבקש ושבעה אחרים, כתב אישום בו יוחסו להם עבירות חמורות ביותר בין היתר, עבירות של רצח. לא מצאתי לחזור על האמור בכתב האישום הן באשר למבקש כמו גם באשר לשותפיו לכתב האישום. אומר אך זאת, כי במהלך הדיונים בתיק זה, נעצרו חלק מהנאשמים באיזוק אלקטרוני.

בדיון שהתקיים ביום 5.1.17 לפני כב' השופט שגיא, הוחלט על שעות התאווררות מהמעצר באיזוק בקשר לנאשמים בין השעות כדלקמן:

2

בימים ראשון ורביעי בין השעות 12:00 עד ל- 14:00

בימים שלישי וחמישי בין השעות 14:00 עד ל- 16:00

ביום שישי בין השעות 13:00 עד ל-15:00

ביום שבת בין השעות 19:00 עד ל- 21:00.

המשיבה מתנגדת לבקשה. התנגדותה מבוססת על העיקרון והתפיסה לפיהם מעצר באיזוק הוא כמעצר. לפי גישת המשיבה, ככל שלמבקש הותר לצאת לשעות התאווררות כמעט בכל ימות השבוע, מן הסתם, יעשה שימוש ב"חלונות" ההתאווררות לשם הטיפולים הרפואיים.

המבקש מתנגד לגישת המשיבה, לפי שיש בכך כדי לפגוע בחופש שניתן לו על ידי כב' השופט שגיא, לשעות ההתאווררות. על פי גישה זו של המבקש, שעות התאווררות לחוד וטיפולים רפואיים לחוד.

איני רואה הדברים עין בעין עם גישת המבקש.

ככל שאני בוחן ומיישם עקרונות המעצר באיזוק אלקטרוני, הרי שאין להתעלם מכך, שמדובר במעצר אלא שאין הוא מקוים מאחורי סורג ובריח אלא מחוץ לכותלי בית המעצר. בעניין זה של תכלית ועקרון המעצר באיזוק אלקטרוני, אפנה לבש''פ 77/17 פלוני נגד מדינת ישראל, שם חזר והציב בית המשפט העליון עקרונות המעצר באיזוק אלקטרוני.

         "כאמור, מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו. אין מדובר בסטאטוס ביניים בין מעצר לשחרור בערובה אלא מדובר במעצר המתבצע בתנאים אחרים - לא מאחורי סורג ובריח אלא במקום אחר שקבע בית המשפט, ותחת פיקוח אלקטרוני ותנאים מגבילים שנקבעו לגביו, חלף פיקוח של סוהרים וחומות הכלא. לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של "חלונות פיקוח".

למבקש ניתנו שעות התאווררות. הוא מבקש להוסיף עליהן שעות ליציאה לטיפולים רפואיים. כאן המקום להביא מהתייחסות בית המשפט העליון בעניין פלוני הנ''ל לשעות ההתאווררות:

3

        "איני סבור שבקשה זו, למרות המלצת שירות המבחן, עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. ככלל, "התאווררות" אינה מתיישבת עם מעצר. ואף אם אין לשלול לחלוטין חלון התאווררות, ודאי שיש להחיל כאן גישה מצמצמת למקרים חריגים ובמתכונת צנועה בהרבה מהמבוקש בענייננו".

אכן, על פי סעיף 22ד(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 יש ובית המשפט יחליט בדבר חלון פיקוח לשם קבלת טיפול רפואי. יחד עם זאת, אני סבור כי התרת יציאות הן לטיפול רפואי ולהתאווררות ולפי הנזכר לעיל מדובר בחריג שיש לנקוט בעניין זה גישה מצמצמת, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית ועקרון המעצר באיזוק אלקטרוני.

המבקש, הלין על כך, ששעות ההתאווררות שנקבעו לו לא יספיקו לו כדי להגיע ממקום המעצר בבת ים למקום הטיפול הרפואי וביקש להרחיב חלונות ההתאווררות לשם כך בחצי שעה ביציאה וחצי שעה בחזרה למקום המעצר בו הוא נתון באיזוק אלקטרוני. אני מקבל בקשה זו שכן על פי המבחנים שהבאתי לעיל, אין בכך כדי לפגוע בעקרון המעצר באיזוק אלקטרוני.

אשר על כן, אני מתיר למבקש לצאת ממקום מעצרו בשעות ההתאווררות כמפורט לעיל אלא שיוסף לכל יום, מחצית השעה לפני היציאה ומחצית השעה בחזרה כדלקמן:

בימים ראשון ורביעי בין השעות 11:30 עד ל- 14:30

בימים שלישי וחמישי בין השעות 13:30 עד ל- 16:30

למען הסר ספק, הרחבת שעות ההתאווררות כאמור, היא אך ורק לשם יציאה לטיפולים רפואיים. לפיכך ככל שהמבקש לא יצא לטיפול רפואי מסיבה כלשהיא, יחזרו שעות ההתאווררות על כנם, דהיינו לא יוספו שתי מחציות השעה כמפורט לעיל.

ההחלטה תועבר על ידי המזכירות לבאי כוח הצדדים.

בא כוח המבקש ידאג לעדכן יחידת הפיקוח באשר להחלטה זו.

4

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ז, 17 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.