החלטה

1. בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בעכו מיום 8.10.24 (מ"ת 63807-08-24) במסגרתה הורה על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני.

2. אזכיר בקיצור כי נגד המשיב הוגש ביום 27.8.24 כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, גרימת חבלה חמורה, איומים, היזק בזדון לרכוש. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשת מעצר.

3. בית המשפט קמא הורה, בהחלטה מיום 10.9.24, על מעצרו של המשיב בתנאי פיקוח אלקטרוני. זאת, לאחר שהתרשם באופן בלתי אמצעי ממערך הפיקוח המוצע. על החלטה זו הוגש ערר מטעם המדינה [עמ"ת 29654-09-24]. בהחלטתי מיום 12.9.24 קיבלתי את הערר, הוריתי כי בטרם החלטה סופית יופנה המשיב לקבלת תסקיר מעצר, וכי עם קבלת התסקיר יקבע בית המשפט קמא דיון לפי תפוסת יומנו.

4. ביום 7.10.24 התקבל בבית המשפט קמא תסקיר מעצר, אשר לא בא בהמלצת שחרור. למחרת התקיים דיון בבית המשפט קמא, אשר בתום שמיעת טיעוני הצדדים - קבע כי אינו רואה לנכון לשנות מהחלטתו המקורית מיום 10.9.24.

מכאן הערר.

5. לטענת העוררת, בית המשפט לא נימק בהחלטתו מדוע מצא לנכון לסטות מהמלצת שירות המבחן. בית המשפט קמא לא נימק כיצד יש בחלופה המוצעת כדי לאיין מסוכנות.

6. המשיב סומך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא. נטען כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא. יש לתת את הדעת לרקע לסכסוך בין הצדדים, לעובדה כי גם להתרשמות שירות המבחן המפקחים מבינים את משימת הפיקוח, וכי המסוכנות הנשקפת מהמשיב אינה ברמה כה גבוהה שאינה ניתנת לביטול באמצעות חלופת מעצר.