פתח דבר

1.   לפני ערר לפי סע' 53 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"-1996 (להלן-"חוק המעצרים") על החלטת בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט א. חלבי) שניתנה ביום 7.2.24 במ"ת 3836-01-24 במסגרתה החליט בית המשפט קמא לעצור את העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

 

רקע

2.   נגד העורר, יליד 1995 והשוהה במעצר מיום 17.12.23 (להלן-"העורר") ושניים נוספים, הוגש ביום 2.1.24 כתב אישום המייחס להם עבירות של ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים מסוג קנביס, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירת כלים , ועבירה של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן (ריבוי עבירות) והכל בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן -"פקודת הסמים").

 

3.   על פי הנטען בכתב האישום, העורר ביחד עם האחרים גידלו והחזיקו בדירה שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל נטו של 75.08 ק"ג , ביחד עם כמות נוספת של 169 גרם מוכנה להפצה והכל ללא היתר וללא רישיון מתאים. כמו כן נטען כי העורר לבדו וביחד עם האחרים מכר בהזדמנויות רבות "קנבוס" לאחרים ללא היתר וללא רישיון.

 

4.   בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סע' 21 לחוק המעצרים כנגד העורר ושני הנאשמים הנוספים. בעניינו של העורר לא היתה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר ובהסכמת הצדדים הפנה בית המשפט קמא את עניינו לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר מעצר שיכלול התייחסות לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני, ובו תיבחן גם התאמתו של העורר לשילובו בבית משפט קהילתי.

 

5.   ביום 5.2.24 נערך תסקיר מעצר שהתבסס על פגישה עם העורר שהתקיימה בכלא ושיחות שקיים שירות המבחן עם המפקחים המוצעים ובפתח התסקיר צויין כי העורר מוכר לשירות המבחן מחקירה לעניין עונש פעילה משנת 2023 בתחום עבירות תעבורה. בתסקיר פורטו נסיבות הסתבכותו ומעצרו של העורר, תנאי מעצרו הנוכחי ותפקודו בו, וכן הוערך הסיכון הנשקף מהעורר ונבחנה חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר ולפיה הוא ישהה במעצר בית מלא בבית שבו הוא התגורר בפיקוח של הוריו ואחותו.

 

6.   בסיכומו של דבר, שירות המבחן לא בא בהמלצה על שחרורו של העורר מהמעצר או מעצרו בפיקוח אלקטרוני וזאת, צויין, בעיקר בשל מאפייני אישיותו של העורר, הערכת הסיכון הגבוהה להישנות מקרים פורצי חוק מצדו ובשל התרשמות שירות המבחן מהמפקחים המוצעים ומיקום החלופה. באשר לאפשרות שילובו בתוכנית בית משפט קהילתי נרשם כי בהעדר המלצה על שחרורו מהמעצר אין ביכולת שירות המבחן לבחון התאמתו לתוכנית זו.

 

7.   שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות מקרים פורצי חוק מצד העורר בעתיד וזאת לאחר שמנה מספר גורמים במסגרת הערכת המסוכנות כגון התרשמות שירות המבחו כי העורר גדל והתפתח במשפחה נורמטיבית לאורך השנים אם כי הוריו סיפקו לו יחס של גוננות יתר והתקשו בהתמודדות עם חלקיו הבעייתיים וכי ניכר כי אמו בעיקר התקשתה לספק לו גבולות ברורים ויציבים לנוכח קשייו. כמו כן נרשמה התרשמות מאדם בעל נטייה להתנהגות אימפולסיבית מתקשה בוויסות רגשי ונראה כי מערכת יחסיו עם הוריו לא היוותה מקור להפנמת המשמעות של סמכות ועמידה בגבולות עם נטייה ללקיחת סיכונים וקושי בהפעלת שיקול דעת. כן צוין כי על אף שהעורר נקלע למצוקה והיה נתון ברמות סיכון גבוהות, הוא לא פנה לקבל סיוע מגורמים שונים ולא היה בעל תושייה לערוך שינוי בחייו וככל שעבר הזמן קשייו התעצמו והוא מצא דרך לפתרון באמצעות חבירה לגורמים שוליים.

 

עוד צוין כי העורר אף ששיתף ברקע להתנהלותו טרם מעצרו והביע תחושות של אכזבה ובושה, לא הצליח להבין את הסיטואציה המורכבת בחייו, מתקשה לגלות אסרטיביות, בעל נטייה לנגררות, מתקשה לזהות מצבי סיכון עבור עצמו, לעיתים אינו ער להשלכות התנהגותו, ניכר כי יכולותיו לגלות בגרות וחוסן רגשי במצבי מצוקה ומשבר בעיקר בחברה נמוכים וכי בהתחשב בעומק הסתבכותו בשוק האפור ומתיאורו ניכר כי הוא בעל פוטנציאל להתנהגות שמאופיינת ברווח מהיר כדרך להתמודדות עם קשייו.

 

8.   לעניין חלופת הפיקוח המוצעת קבע כי לאור נתוניה לרבות מיקומה היא אינה מפחיתה מהסיכון להישנות מקרים פורצי חוק מצדו של העורר; כך בכל הנוגע למפקחים המוצעים שירות המבחן התרשם כי הם אינם מתאימים לשמש כמפקחים עבור העורר וזאת לאחר שהתרשם שמשפחת העורר על אף שחוותה סיטואציות קשות ומורכבות כתוצאה מהתנהלותו של העורר בשנים האחרונות ואף שהמפקחים נושאים מטענים רגשיים קשים ואינטראקציות מאיימות ומורכבות כלפי העורר, הם לא הצליחו להוות עבורו דמויות משפיעות וכן צוין כי אמו נוטה לגונן עליו ולהציג את החלקים המתפקדים שלו תוך נטייה לחשוב שהוא השתנה ותוך המעטה מאחריותו להתנהלותו הכללית והמורכבות של מצבו. גם לעניין מיקום החלופה המוצע, שירות המבחן העריך כי המיקום אינו מבטיח ריחוק מאותם גורמים שהעורר היה עימם בקשר טרם המעצר.

 

9.   ביום 7.2.24 הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים באותה החלטה בית המשפט קמא אימץ למעשה את המלצתו השלילית של שירות המבחן ונעתר לבקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים גם לאור העבירות המיוחסות לעורר וחזקת המסוכנות.

 

10.  בית המשפט קמא התמקד בהחלטתו בהערכת הסיכון על ידי שירות המבחן ובממצאים והמסקנות שנרשמו בעניין זה בתסקיר ולאחר שהפנה לכלל שלפיו בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ובפרט לא יסטה ממנה אם מדובר בהמלצה שלילית קבע כי במקרה של העורר לא מצא כי קיימים טעמים מיוחדים וחריגים שמשכנעים מדוע יש לסטות מהמלצת שירות המבחן וזאת בפרט נוכח ההתרשמות ממאפייני האישיות של העורר ורמת הסיכון הגבוהה להישנות עבירות דומות או כל התנהגות פורצת חוק. לאור האמור בית המשפט גם לא מצא צורך לשמוע את המפקחים וציין כי זאת לאור כך שהמפקחים נשמעו בפני שירות המבחן וצוינה ההתרשמות מהם כך שאין במצב דברים זה הכרח שבית המשפט ישמע בעצמו את המפקחים והן לאור הצורך במתן אמון קודם כל בעורר עצמו טרם בחינת התאמת החלופה. בית המשפט קמא הוסיף כי אף אם יצא מנקודת הנחה כי שלושת המפקחים יהיו מפקחים נורמטיביים ואחראיים, קיים קושי להורות על שחרורו של העורר דווקא היכן שהסתבכותו גם הובילה להסתבכות בני משפחתו וכי ספק אם ניתן להלום את המסוכנות הנשקפת בחלופת מעצר או במעצר בפיקוח אלקטרוני. גם בעניין מיקום החלופה המוצעת, בית המשפט קמא אימץ את הערכת שירות המבחן. מכאן הערר שלפני;

 

נימוקי הערר

11.  לטענות ב"כ העורר בית המשפט קמא אימץ את המלצות שירות המבחן כהוויתן מבלי להידרש לניתוח המסקנות לעומק באופן עצמאי וביקורתי וכי בחינת עניינו של העורר מלמדת כי מתקיימים בו הטעמים כבדי המשקל הנדרשים לפי ההלכה לסטייה מהמלצות שליליות שנקבעו בתסקיר. העורר טוען עוד כי שירות המבחן התרשם מהעורר במקומות רבים באופן אמביוולנטי כך שהתסקיר במהותו אינו שלילי ונחרץ אלא מסתייג באופן מסויים משחרור לחלופה ולפי הדין במקרה כזה מוקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בבחינה הבקשה למעצר עד תום ההליכים והופניתי לחובה המוטלת על בית המשפט הדן בבקשה לבחון באופן פרטני את המפקחים המוצעים והן את חלופת המעצר המוצעת.

 

12.  לטענת העורר, הערכת שירות המבחן כפי שהובאה בתסקיר ואומצה על יד בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 7.2.24 חוטאת למציאות תוך שהיא מעוררת סימני שאלה רבים בכל הקשור להערכת הסיכון לעבריינות חוזרת והסיכוי לשיקום.

 

13.  נטען כי קריאת התסקיר מלמדת כי העורר צעיר מבולבל הנתון לראשונה בחייו בתנאי מעצר וזקוק לעזרה וטיפול וכי על פניו הינו בעל פרופיל המתאים להליך טיפול הוליסטי במסגרת בית המשפט הקהילתי על מנת לשקמו. עוד נטען כי על פי התסקיר מדובר במי שנוטל אחריות למעשיו ומודע להשלכותיהם עליו ועל משפחתו וכי אין בעובדה שהוא בחר שלא לפנות לקבלת סיוע מגורמים חיצוניים כדי להצביע על חוסר מוטיבציה לעריכת שינוי או להעיד על מסוכנותו.

 

14.  לטענת העורר, בית המשפט קמא טעה בכך שאימץ את מסקנות התסקיר שהוגש וראוי כי תיבחן דמותו של העורר בשנית במשקפיים נוספות.

 

15.  מכל מקום גם אם תבחר ערכאה זו לאמץ את המלצות שירות המבחן בדבר עוצמת העילה, העורר מבקש כי בית המשפט יבחן בשנית את סוגיית החלופה שהוצעה. בנוגע למפקחים שהוצעו נטען כי שגה בית המשפט באימוץ התרשמות שירות המבחן בהחלטתו להורות על מעצר העורר עד תום ההליכים וכי ראוי בנסיבות העניין לבחון את שאלת המפקחים בשנית ולאפשר להם לענות על כל השאלות ולתת הזדמנות נוספת לאמון הן בעורר והן בסביבתו.

 

16.  לעניין הריחוק הפיזי של החלופה שהוצעה, העורר טוען למעשה כי שאלת היעדר הריחוק הפיזי ממקום ביצוע העבירה או מסביבתה הנה זניחה ואין בהעדר המרחק של החלופה כדי לסכל את האפשרות לאיין את מסוכנות העורר.

 

טענות הצדדים בדיון בערר מיום 10.3.24

 

17.  ביום 10.3.24 התקיים דיון בערר שבו השתתף העורר באמצעות היוועדות חזותית ובמהלך הדיון שמעתי את טיעוני הצדדים וכן את חקירת אביו ואמו של העורר.

 

18.  בדיון חזר ב"כ העורר על נימוקי הערר והדגיש את הדברים החיוביים שנרשמו בתסקיר אודות העורר ובכלל זה העדר עבר פלילי והעובדה כי שיתף בפתיחות את שירות המבחן ברקע להתנהלותו ואמר שהוא סובל כעשור מהתמכרות להימורים וכי הוריו נאלצו למכור את ביתם לצורך כיסוי חובותיו. ב"כ העורר הדגיש כי היום אין יותר חובות כספיים לעורר וכי למעשה בעיית העורר היא התמכרותו להימורים המחייבת טיפול והודגש רצון העורר והוריו בקבלת טיפול הולם להתמכרותו להימורים. כן נטען כי אף אם מדובר במשפחה מגוננת אין בכך כדי למנוע מהם להיות מפקחים בהתאם לחלופה שהוצעה. ב"כ העורר ביקש מבית המשפט לשמוע את המפקחים ולהתרשם מהם באופן עצמאי והדגיש כי שני הנאשמים הנוספים שוחררו ללא תסקיר.

 

19.  ב"כ המשיבה תמך בהחלטת בית המשפט קמא ובנימוקיו ומסקנותיו וטען כי אין טעם המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט קמא;

 

20.  לטענתו, כל שלושת הפרמטרים המרכזיים שנבחנים בדרך כלל בתסקיר מעצר פועלים לרעת העורר דהיינו המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו, מערך הפיקוח לא מספק ומיקום הפיקוח המוצע הוא מקום ביצוע העבירות ובכלל זה הסביבה הבעייתית, החובות וההימורים.

 

21.  ב"כ המשיבה הדגיש כי גם אם נסתכל על כל הרכיבים האובייקטיביים שנמנו בתסקיר, יש להורות לשיטתו על מעצר העורר עד תום ההליכים והדגיש גם את בעיית התמכרות העורר להימורים במשך מספר שנים שבמהלכן לא טופלה ולא הדליקה נורה אדומה אצל הורי העורר ולא אצל מערך הפיקוח והביאה את העורר בסופו של דבר לבצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ואף גרמה להורים למכור את הנכס שהיה בבעלותם כדי לסלק את חובותיו. בכל מקרה בשל בעיית המפקחים המוצעים שלשיטת ב"כ המשיבה אינם מתאימים למלאכת הפיקוח והמיקום הפיזי של החלופה, ב"כ המשיבה ציין כי ככל שב"כ העורר מעוניין להציע חלופה אחרת, במקום אחר עם מפקחים אחרים יכול להיות שיהיה שינוי נסיבות שיהיה בו כדי להצדיק בחינה חוזרת של שאלת החלופה בבית המשפט קמא.

 

22.  כמו כן נחקרו לפני הוריו של העורר אשר הדגישו את כעסם עליו ואת הנזק הרב שהוא גרם להם בהתנהלותו שאילצה אותם למכור את ביתם לכיסוי חובותיו, ובצד האמור הדגישו את נחישותם לנסות לסייע לעורר לשקם את עצמו וכחלק מכך את כוונתם לדאוג לכך שהוא ישמור על תנאי שחרורו ממעצר ככל שכך יקבע.

 

23.  בענין זה טען האב כי "אנחנו לא ניתן לו לזוז מילימטר מהעולם שהוא היה בו בעבר. אני רוצים שהוא ישתקם" (עמ' 5 לפר' מיום 10.3.24 ש' 19-20). כן נטען על ידם כי העורר עבר שינוי מהותי בשל המעצר ולדברי האם "אני חושבת שהוא למד את הלקח . הוא מסר לי בשיחות שלי איתו שהוא הולך לטיפול ומקיימים איתו שיחות והוא אומר שבחיים לא ירצה לחזור למעצר"(שם, עמ' 4 ש' 161-7) ואילו האב העיד : "לכן אני משוכנע, שבנבכי נשמתו הוא מרגיש את האסון הזה שהוא הביא עלינו שהוא לא יזוז מילימטר ואם הוא יעשה זאת אני אקבור אותו חי"(שם, עמ' 5 ש' 17-18 ).

 

24.  בנוסף מסרו ההורים כי שילמו עשרות אלפי שקלים לאחרונה לנושים שונים של העורר ועל פי עדות האב "מי שיצא ממנו מהכיס חזר וסגרתי 95% מהחובות. נשארו פרוטות, פה 5 שם 10 סדר גודל של 50,000 ₪ שזה פרוטות (שם, ש' 16-17).

 

25.  עוד יצוין כי אימו טענה וכך גם צוין בתסקיר כי העורר עבר תאונת אופנוע שהצריכה תקופת שיקום ולטענתה התאונה אירעה לאחר שהם נאלצו למכור את ביתם והעורר החל לעבוד וכי "כח עליון התערב פה".

 

דיון והכרעה

26.  לאחר שעיינתי בהודעת הערר על נספחיה לרבות החלטת בית המשפט קמא ולאחר ששמעתי את הצדדים ואף התרשמתי באופן בלתי עצמאי משניים מהמפקחים המוצעים החלטתי שלא בלי התלבטות לדחות את הערר.

 

27.  כאמור לעיל, אין מחלוקת במקרה שלפנינו על קיומה של עילת מעצר של מסוכנות וזאת בין היתר מאחר ולכלל העבירות על פי פקודת הסמים המיוחסות לעורר קיימת חזקת מסוכנות בהתאם להוראות סעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק המעצרים.

 

28.  אלא שגם כאשר מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות,  ואף בדרגה גבוהה, על בית המשפט לבחון בכובד ראש אפשרות לשחרור העורר לחלופת מעצר, וכפי שנקבע לא אחת "...כמובן הדרך "הבטוחה" יותר, גם לבית המשפט, היא הותרת הנאשם מאחורי סורג ובריח; בדרך זו, הכל את נפשם הצילו, אך לנגד עיננו צריך לטעמי שתהא תדיר הוראת חוק המעצרים בסעיף 21(2)(1)שלפיה לא יינתן צו מעצר, בין היתר, אלא אם ולא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחרותו של הנאשם פחותה..." [בש"פ 126/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה יז, (16.1.12)]. עוד נזכיר כי חלופת מעצר נדרשת להקהות את עילות המעצר ולהפחיתן "...אך אין מדובר בחלופה "הרמטית" כמעצר מאחורי סורג ובריח, "סיכון קיים לעולם, אך השאלה היא מה מידת ההסתברות להתממשות הסיכון"..."[בש"פ 1911/11 רווה נ' מדינת ישראל , פיסקה 6 (22.3.11)].

 

29.  על האמור אוסיף כי בהקשר לקיומה של עילת מעצר ישנו משקל מסוים לכך שכל העבירות הנטענות בוצעו בסם מסוג "קנביס" ולגביו נקבע כי "בהתייחס לעוצמת החשש הכרוך בעבירות של ייצור סם מסוג קנאביס, ישנן בפסיקה שתי גישות. על פי הגישה האחת, יש להתייחס באופן אחיד לכל הסמים המסוכנים. לצדה של גישה זו קיימת גישה אחרת (המכונה "הגישה המאבחנת") שלפיה יש להתייחס באופן שונה במידת מה לעבירות הנוגעות לייצור והפקה של סם מסוג קנאביס; כאשר במקרים כאלה, יש לבחון אפשרות להמיר את המעצר מאחורי סורג ובריח, במעצר בפיקוח אלקטרוני או בשחרור בתנאים של מעצר בית..."(בש"פ 7862/23 אלאסד נ' מדינת ישראל פסקה 11 (5.11.23)), אם כי יודגש כי הפסיקה אשר תמכה בגישה המאבחנת לא התייחסה לעבירת סחר בסמים המיוחסת אף היא לעורר.

 

30.  ואכן אף המשיבה עצמה בבקשת המעצר לא שללה שחרור של העורר לחלופה מתאימה ובלבד שחלופה זו תומלץ על ידי שירות המבחן וינתן בה מענה ראוי למסוכנות הנשקפת להישנות ביצוע עבירות על ידי העורר בתקופת מעצרו.

 

31.  אלא שכאמור שירות המבחן לא המליץ על החלופה שהוצעה על ידי העורר וכפי שנקבע לא אחת "...הודגש בפסיקה כי ככלל לא יסטה בית המשפט מהמלצה שלילית של שירות המבחן אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת..." (בש"פ 6103/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 43 (21.9.20).

 

32.  בצד האמור, נפסק גם כי לצורך בחינת החלופה הקונקרטית המוצעת ואם יש בה כדי לאיין את מסוכנותו של העורר "אין זה מספיק להסתמך על האמור בתסקיר המעצר בלבד" וכי "אמנם יש להעניק חשיבות לתסקיר והמלצתו אך על בית המשפט להפעיל שיקול דעת עצמאי בהחלטות מעין אלו, וזאת בדרך של התרשמות מהעורר, מהחלופות המוצעות בעניינו, וכן מהמפקחים המוצעים באופן בלתי אמצעי" [ראו: בש"פ 3960/18 דמראני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (30.5.2018) ו-בש"פ 450/19 יעקב נגאל נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (31.1.19) ו- בש"פ 96/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (19.1.21).

 

33.  יישום העקרונות לעיל על המקרה שלפנינו מצביע לעמדתי על כך שבשלב זה לא התקיימו התנאים המאפשרים את שחרורו של העורר לחלופת מעצר או מעצר באיזוק אלקטרוני .

 

34.  כך בנוגע לעורר עצמו, תנאי ראשני לאישורה של חלופת מעצר הוא כי בית המשפט יתן אמון בעורר כי ימלא אחר התנאים המגבילים שיוטלו עליו וכי לא קיים סיכון ממשי כי העורר ישוב לבצע מעשים פורעי חוק, ותנאי זה אינו מתקיים בשלב זה בעורר.

 

35.  בענין זה אני דוחה את טיעוני ב"כ העורר לפיהם התסקיר אינו חד משמעי או אמביוולנטי ומבלבל. אכן העורר הביע בפני עורכת התסקיר צער ובושה על הנזק שגרם להוריו, וגילה פתיחות באשר לנסיבות הסתבכותו אלא שבסיכומו של דבר ההתרשמות הברורה מהעורר שנקבעה בתסקיר הייתה שהוא "לא הפיק תועלת מאירועים משמעותיים בחייו" וכי הוא "ממוקד בעצמו ובצרכיו בעיקר, ניכר כי מקיים קשרים שוליים משמעותיים, אינו מזהה מצבי סיכון ונוטה לבחון גבולות לצורך רווח מהיר".

 

36.  התרשמות זו של שירות המבחן, נתמכת היטב בנסיבות הסתבכותו של העורר, ולענין זה נזכיר כי המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום, בוצעו תקופה ארוכה לאחר שהוריו מכרו את ביתם לצורך כיסוי חובות של העורר, ובכל זאת הנזק והבושה שהוא גרם להוריו ושעליהם הוא מיצר היום, לא מנעו או הרתיעו אותו מצבירת חובות חדשים שלצורך כיסויים, כך על פי הנטען, הוא בחר בדרך אסורה של גידול ומכירת סמים.

 

37.  לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה שהעורר גם על פי דבריו מכור להימורים מזה כעשור, והתמכרות זו לא טופלה כלל לאורך כל השנים, וכן את העובדה שמעדות הורי העורר עלה כי הם ממשיכים גם כיום לשלם את חובותיו, וכי נותרו עדיין חובות בסכום של כ-50,000 ₪ (שהוגדרו על ידי אבי העורר כ"פרוטות") לגורמים בעיתיים, ומכאן שלא חל שינוי מהותי בנתונים שהובילו מלכתחילה להסתבכותו של העורר, ובהיעדר הבנה מהותית ופנימית של העורר לצורך בשינוי בדרכיו ובהתנהלותו והתמקדותו ברצונו לצאת מהמעצר, לא מצאתי בסיס להרהר או לערער על קביעת התסקיר בדבר המסוכנות הגבוהה של הישנות מקרים פורצי דרך מצידו של העורר.

 

38.  לאור האמור מוטל על החלופה המוצעת נטל כבד להיות מבוססת הדוקה ומוצקה ברמה שיהיה בה כדי לאזן את המסוכנות הגבוהה שצוינה לעיל.

 

כאמור, אף אני התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהורי העורר,ואציין כי לעמדתי גם בית המשפט קמא היה מחויב לעשות כן, ועל אף הערכתי הרבה למסירותם לעורר ונכונותם להקריב את כל רכושם לצורך הגנה ותמיכה בו, הגעתי גם אני למסקנה לפיה אין הם מתאימים לשמש כמפקחים על העורר במסגרת חלופת מעצר או מעצר באיזוק.

 

39.  הורי העורר הדגישו כאמור את הנזק הכלכלי העצום שהוא גרם להם, ועובדה זו לטענתם מהווה שינוי מהותי וכך אביו טען כי "השינוי הוא מהותי ביותר, הוא יודע שאין מי שיציל אותו, אין מאיפה לקחת, גם אם הוא יהיה בצד הקיצון ביותר שלו הוא יודע שאותנו הוא חלב עד הסוף, אין מעבר לזה" (שם, עמ' 5 ש' 27-28), אלא שכאמור לעיל התברר כי הורי העורר ממשיכים לשלם מכיסם עשרות אלפי שקלים עבור חובותיו של העורר, ובכך ראיה לעמדתי לחוסר יכולתם להציב גבולות לעורר ולעמוד בפני "צרכיו", ובשים לב לכך שלעורר נותרו עדיין חובות, וכאמור לא חל שינוי מהותי בתפיסתו המהותית, קיים סיכון ממשי שהוריו לא יוכלו לעמוד בפני לחצים כלכליים או אחרים שמטבע הדברים יגברו באם יחזור העורר להתגורר בבית ההורים, ויתקשו להציב לעורר גבולות גם בכל הנוגע לשמירה על תנאי מעצרו.

 

40.  בהקשר זה אציין, כי מבלי לקבוע מסמרות, אופי העבירות שמיוחסות לעורר, מחייב כי החלופה המוצעת תכלול פיקוח לא רק על מיקומו הפיסי של העורר אלא גם על אפשרויותיו ליצור קשר עם גורמים שונים עמם היה קשור, ולאור הנסיבות לעיל, קיים לעמדתי קושי ממשי להטיל על הורי העורר משימת פיקוח הדוקה שתאלץ אותם להתמודדות יום יומית עם העורר.

41.  לאור קביעתי והתרשמותי מאי התאמת הורי העורר לתפקידם כמפקחים, לא מצאתי צורך להתרשם בנפרד מאחותו שהוצעה אף היא כמפקחת.

 

42.  סיכומו של דבר, לאור כל האמור לא מצאתי כי המקרה שלפנינו מצדיק קביעה המנוגדת להמלצות תסקיר שירות המבחן ובהתאם אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט קמא.

 

43.  לפיכך אני מורה על דחיית הערר, והעורר יישאר בשלב זה במעצר עד למתן החלטה אחרת.

 

44.  למותר לציין, כי ככל שתוצג חלופת מעצר אחרת שיהיה בה כדי לענות על הקשיים שפורטו לעיל יהיה מקום לבחינה מחודשת של המשך מעצרו של העורר וכאמור אף המשיבה עצמה לא שללה אפשרת זו מלכתחילה.

 

 

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ד, 14 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.