עפ”ת 30965/06/23 – יסכה הזכרון עדאוי נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
עפ"ת 30965-06-23 הזכרון עדאוי נ' מדינת ישראל
תיק חיצוני: 90524585818 |
בפני |
כב' השופט עמית י' צלקובניק
|
|
מערערת |
יסכה הזכרון עדאוי ע"י ב"כ עוה"ד מרטין פדר |
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד נלי מאני |
|
|
||
|
|
|
|
||
פסק דין
|
בפני ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופטת הבכירה א' וישקין) בהמש 567-04-23 מיום 30.4.23 לפיה נדחתה בקשת המערערת מיום 3.4.23 להארכת מועד להישפט בגין מעבר צומת באור אדום בעת נהיגה ביום 12.7.22.
המערערת טענה כי לא קיבלה את הודעת הקנס, ונודע לה אודות הדוח בעקבות דרישת חוב שהתקבלה ביום 15.1.23 המתייחסת לעבירה הנדונה, והודעת רשות הרישוי על צבירת ניקוד. נטען כי בעת ביצוע העבירה היה הרכב ברשות בנה של המערערת (הוגשו תצהירי המערערת והבן, אלישע דוד). באשר לאישור מסירה שהוצג, עליו מופיע הציון - "לא נדרש", נטען כי ייתכן וקיים בלבול בדואר ביחס להודעת קנס אחרת שנשלחה למערערת ביום 24.7.22.
בית משפט קמא דחה את הבקשה. צוין כי חלה חזקת מסירה, והיה על המערערת לפנות במועד למשטרה לצורך הסבת הדוח.
בהודעת הערעור חזרו ועלו הטענות שהושמעו בבית משפט קמא; כמו כן צורפו נספחים שלא הובאו בפני בית משפט קמא - תגובת מפנ"א שנשלחה למערערת ביום 7.2.23 לפיה הודעת הקנס נשלחה לכתובתה ביום 25.7.22 בדואר רשום, וכן דוח מעקב משלוחים בדואר, לפיו הושארו למערערת 2 הודעות על דבר הדואר הרשום בתאריכים 8.8.22 ו-24.8.22; לדברי המערערת לא קיבלה הודעות אלה, וב"כ סבור כי לא ניתן לסמוך על שירותי הדואר כי אלה מבצעים עבודתם כהלכה.
על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- 1974 "...רואים את ההודעה לתשלום קנס... כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".
נוכח העובדות שפורטו עולה כי חלפו 15 הימים מעת שנשלחה למערערת הודעת הקנס בדואר רשום, והיה עליה להפריך חזקת ההמצאה. דוח מעקב משלוחים בדואר שהציגה המערערת, המלמד על השארת 2 הודעות על דבר הדואר, תומך הלכה למעשה, בחזקה האמורה. טענת המערערת כי יש להניח כי הדואר התרשל בהעברת ההודעות היא טענה כללית שאין בה עיגון קונקרטי, ומשכך יש לדחותה.
בתצהירי המערערת ובנה מופיעה התייחסות כללית, וצוין רק כי הבן, אלישע דוד, נהג ברכב במועד ביצוע העבירה, ללא התייחסות לנסיבות ביצוע העבירה. על כך יש להוסיף כי הבקשה להסבה הוגשה כ- 9 חדשים לאחר מועד ביצוע העבירה, וכ- 3 חדשים לאחר שהתקבלה דרישת החוב, וכפי שכבר נפסק, אין להלום כי בקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה (ראו - רע"פ 1896/18 הדני נ' מדינת ישראל (10.5.18)). בנסיבות אלה לא עולה חשש לעיוות דין.
הערעור נדחה לפיכך.
המזכירות תעביר פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ח' אב תשפ"ג, 26 יולי 2023, בהעדר הצדדים.