החלטה

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו בין היתר, באישום הראשון, ביצוע עבירות נשק.

במענה לכתב האישום בהקשר זה, טענה ההגנה כי הנאשם לא החזיק בנשק כהגדרתו בחוק העונשין, אלא המדובר באקדחי "איירסופט" שאינם באים בגדר הגדרה זו. כן צוין כי "האישום בנוי על חוות דעת של מומחה לכאורה מטעם המדינה שנתן חוות דעתו על פי תמונות ..."

2. בהתייחס לאמור הובא לעדות במסגרת פרשת התביעה, ע.ת מס' 20 מר דניאל גרובר (להלן: "העד"). המחלוקת בין הצדדים נסובה בשלב זה, באשר להגשת הודעת העד במשטרה כחוות דעת מומחה כעתירת המאשימה, אם לאו, כעתירת ההגנה.

3. באשר לחוות דעת מומחה, עולה מסעיף 20 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה") כי "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית...ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם..."

4. סעיף 24(א) לפקודה קובע כי חוות דעת מומחה תיערך "לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר."

באשר לתכליתה של דרישה צורנית זו נקבע בע"פ 2842/10 קלדרון נגד מדינת ישראל, פס' 18 (23.1.12) כדלקמן:

"צורת ההגשה הקבועה בסעיף 24 ובתוספת הראשונה לפקודת הראיות נועדה, בעיקרה, לשרת את תכליתו של סעיף 20. היינו, לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מומחה על דרך הכתב. לעיתים, אף מבלי שזה ייחקר בבית המשפט (וראו ההוראה שבסעיף 26 לפקודת הראיות). הגשתה של חוות דעת שלא בדרך הצורנית הקבועה בתוספת הראשונה, אינה פוגמת - כשלעצמה - בעמידת המשיבה בחובתה לפי סעיף 74 לחסד"פ. עדיף אמנם, שככלל תגיש המשיבה את חוות הדעת מטעמה בצורה הנוהגת, לבל תפתיע את הנאשם וסניגורו ותיכשל בהגשמת מטרתו העיקרית של סעיף 74 לחסד"פ -הבטחת הליך הוגן לנאשם..."

בצד האמור נקבע כי "...ההליך הפלילי אינו קם ונופל על שגיאותיו של צד זה או אחר. עניין לנו בבחינה מהותית - האם נתקיימו הרציונאליים שבחובות המוטלות על התביעה, והאם זכה המערער להליך הוגן".