החלטה

רקע

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת איומים.

2. טרם נתן הנאשם מענה לכתב האישום, עתרה באת כוחו לקבלת המרשם הפלילי של המתלוננים, לרבות תיקים סגורים ופתוחים נגדם וכן רשימת התלונות שהוגשו על ידם.

3. ב"כ הנאשם נימקה זאת בחשיבות הכרת הרקע לאירוע, לרבות טענה בדבר היותם של המתלוננים "מתלוננים סדרתיים" והתנהלותם ביישוב בו הם והנאשם מתגוררים הינה רלוונטית להגנת הנאשם.

4. בדיון שהתקיים בפניי בתאריך 7.5.24, הוצג בפניי הרישום הפלילי וכן רשימת התיקים הפתוחים והסגורים, אולם לא מצאתי כי יש ברשימה זו דבר שהינו רלוונטי להגנת הנאשם.

5. בדיון, לא החזיקה ברשותה ב"כ המאשימה את רשימת התלונות של המתלוננים ולכן קבעתי כי זו תוצג בפניי בדיון הבא ועל סמך עיון בה, אקבל החלטה בבקשה.

טענות הצדדים

6. בדיון הבא שהתקיים בתאריך 16.5.24, העלתה ב"כ המאשימה טענה ולפיה אין בסמכותו של בית המשפט לעיין ברשימת התלונות, זאת לנוכח הוראת סעיף 31 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן: "החוק") ולפיה:" המשטרה תמסור מידע על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת השישית". בעוד בהתאם לפריט 13 לתוספת השלישית, הוחרג בית משפט העוסק בהליך פלילי מרשימת הגופים הרשאים לקבל מידע זה. היא סבורה כי ניתן ללמוד בדרך של קל וחומר, כי הדברים נכונים אף יותר באשר לרשימת תלונות.

7. ב"כ הנאשם הגיבה בכתב לטענות אלו. היא סבורה כי מאחר וניתנה כבר החלטה על ידי בית המשפט, לא ניתן כעת לערור עליה במסגרת הליך זה. לעצם העניין, טענה כי הגדרות חוק המידע הפלילי אינן כוללות את רשימת התלונות וזו כלל אינה חלק מהמידע הפלילי ולכן אין כל מניעה מכך שבית המשפט ייחשף לרשימה זו.