6. על החומרה הגלומה בתופעת גניבות הרכב ועל פגיעתה הרעה בציבור עמדו בתי המשפט בכל ערכאותיהם. במקרה דנן נפגעה בין השאר זכות הקניין, עקב פגיעה ברכוש פרטי תוך גרימת נזק כלכלי ישיר למתלוננים (הן בעל הרכב הגנוב והן בעלי המכוניות שנקלעו לצומת שילת וניזוקו). בנוסף, נפגעו שלום וביטחון הציבור וכן סוכנו משתמשי דרך. לבסוף, כאשר מבוצעת העבירה על ידי שוהים בלתי חוקיים נפגעת ריבונות המדינה וסמכותה לקבוע מי רשאי להיכנס בשעריה.

7. מידת הפגיעה בערכים המוגנים הייתה משמעותית נוכח ביצוע העבירות בצוותא. פן מיוחד של חומרה נובע מהתנהגות הנאשם כאשר הבחינו בו אנשי משטרה: במקום להיענות לקריאת אנשי החוק הפגין הנאשם תעוזה והעדר מורא והחל בנסיעה פרועה לאחור בניסיון הימלטות, כשהוא מסכן נהגים ופוגע ברכוש.

8. מדיניות הענישה בעבירות גניבת רכב המבוצעות על ידי תושבי האזור שנכנסו לישראל למטרה זו מוכרת היטב לבית המשפט, מתוקף שכיחותה המצערת של תופעה עבריינית זו. כאשר נלווית לעבריינות הרכוש עבירת נהיגה פוחזת כמו בענייננו - מוחמרים מתחמי הענישה בהתאם.

9. בע"פ (מחוזי מרכז) 48124-03-24 חמדאן נ' מדינת ישראל (3.6.2024) נדון ערעורו של נאשם בעבירות דומות לענייננו. באותה פרשה נקבע בבית משפט קמא מתחם ענישה של 16-32 חודשי מאסר, וערכאת הערעור אישרה את פסק הדין ואף ציינה כי מדובר במתחם "שהוא מקל בנסיבות". יצויין כי נהיגתו הפוחזת של חמדאן היתה בדרגת חומרה גבוהה יותר משל הנאשם שבפניי, אך מנגד חמדאן הנ"ל ביצע את העבירות לפי תקופת המלחמה הנוכחית, ורמת הענישה העדכנית נוטה להחמיר בסוג זה של תיקים אף מעבר למתחם הנ"ל.

10. עוד אפנה לעפ"ג (מרכז) 9854-01-24 זערור נ' מדינת ישראל (1.4.2024) - הנאשם באותו מקרה גנב רכב תוך ניפוץ שמשת החלון, נהג בו ללא רישיון, וכשסימנו לו שוטרים לעצור, האיץ את מהירות נסיעתו ל-150 קמ"ש ונסע לעבר שוטר שנאלץ לירות לעברו. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 16 ל-32 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם, צעיר נעדר הרשעות קודמות, 18 חודשי מאסר בפועל לצד עונשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

11. לבסוף אפנה, להמחשת מגמת ההחמרה בסוג זה של תיקים, לגזרי הדין הבאים של ערכאות דיוניות מהעת האחרונה: ת"פ (נתניה) 53441-02-24 מדינת ישראל נ' סרוגי (17.6.2024); ת"פ (ראשל"צ) 68474-01-24 מדינת ישראל נ' דעיס (2.7.2024); ת"פ (נתניה) 34743-04-22 מדינת ישראל נ' אבו גלוס (30.10.2022); ת"פ (נתניה) 1084-12-22 מדינת ישראל נ' מחיסן (15.5.2023); ת"פ (כפר סבא) 38633-01-23 מדינת ישראל נ' יאסין (5.6.2023); ת"פ (רחובות) 2792-12-23‏ מדינת ישראל נ' חסן גודה (25.9.2024).

12. מנגד, לא מצאתי כל עיגון לעתירת המאשימה לקבוע רף תחתון של 24 חודשי מאסר למתחם הענישה בפסיקה שהוגשה על ידה או בכל מקור אחר. כדוגמה למקרה בו נקבע מתחם כזה אפנה לת"פ (רמלה) 26946-06-23‏ מדינת ישראל נ' היותי (18.6.2024): באותו מקרה הנהיגה הפוחזת הייתה חמורה ומסוכנת יותר באופן משמעותי ביחס לענייננו - וכללה התנגשות בניידת משטרה וגרימת תאונה עם נפגעים בגוף.

13. בהתבסס על האמור עד כה אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

14. בתוך מתחם הענישה יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו ואת הבעת החרטה, וניתן לגזור את עונשו קרוב לרף התחתון של המתחם שקבעתי אך לא ברף זה ממש בשל קיומה של הרשעה קודמת, וכן משיקולי הרתעה הקיימים במובהק בסוג זה של עבירות.

15. לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 17 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה לפי רישומי שב"ס.

ב. 8 חודשי מאסר מותנה, שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג פשע.

ג. 6 חודשי מאסר מותנה, שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של נהיגה פוחזת ברכב.

ד. 3 חודשי מאסר מותנה, שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה על חוק הכניסה לישראל.

ה. פיצויים בסך 1,000 ₪ למתלונן, בעל הרכב הגנוב (ע"ת 1 בכתב האישום).

ו. פיצויים בסך 1,500 ₪ לכל אחד (ע"ת 2 ו-3 בכתב האישום).

ז. התחייבות בגובה 5,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירת רכוש הקשורה לרכב או נהיגה ללא רישיון.

ח. פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 3 שנים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון. מניין תקופת הפסילה מיום שחרור הנאשם ממאסרו.

ט. 4 חודשי פסילת רישיון נהיגה על תנאי שלא יעבור על אחת מעבירות התעבורה בה הורשע במשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ה, 19 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.