כתב האישום

 

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שפרטיו כדלקמן:

 

2.  האישום הראשון עניינו אירוע מיום 18.12.2023. במועד הנ"ל שהתה בת זוגו של הנאשם (להלן: המתלוננת) בבית אמה בלוד, יחד עם עובדת סוציאלית שמטפלת בה. הנאשם התקשר למתלוננת ושאל האם העו"ס נמצאת במקום, ואמר "אם זה בגללה היא תשלם על זה". מיד לאחר מכן יצאה העו"ס מן הבית. הנאשם צילם אותה ושלח למתלוננת את הסרטון. באותן נסיבות הגיעו שוטרים למקום ונמצא כי הנאשם מחזיק בכיסו סכין.

 

בעקבות הודאתו בעובדות הנ"ל הורשע הנאשם בעבירות איומים והחזקת סכין שלא כדין.

 

3.  האישום השני מתאר ויכוח בין הנאשם למתלוננת על רקע רצון הנאשם שהמתלוננת תסדר את הבית, במהלכו אמר הנאשם למתלוננת "אני אדאג שייקחו לך את הבנות, אני ישרוף לך את הבית וגם את הבית של אמא שלך".

 

בעקבות הודאתו בעובדות הנ"ל הורשע הנאשם בעבירת איומים.

 

4.  לפי עובדות האישום השלישי, ביום 1.3.2024 איים הנאשם על המתלוננת באומרו "מישהו אחר כבר היה רוצח אותך", ותקף אותה בכך שצבט אותה בזרוע שמאל וגרם להמטומה.

 

בעקבות הודאתו בעובדות הנ"ל הורשע הנאשם בעבירות תקיפת בת זוג הגורמת חבלה, ואיומים.

 

5.  האישום הרביעי עניינו באירוע מיום 9.3.2024. גם במועד זה התגלע ויכוח בין בני הזוג במהלכו ביקשה המתלוננת מן הנאשם לעזוב את הבית, הוא סירב, והיא ארזה תיק בכוונה לצאת לבית אימה. המתלוננת דפקה על דלת הבית בחוזקה כדי להזעיק את עזרת שכניה, ומשהדבר לא צלח ניסתה לפתוח את חלון הסלון אך הנאשם תפס את ידה והרחיק אותה מן החלון. המתלוננת ניגשה שוב לדלת והנאשם תפס בבטנה ומשך אותה מן הדלת. המתלוננת המשיכה בניסיונות להיחלץ מהדירה, וצעקה לעזרה מחלון החדר עד שעוברי אורח הזמינו משטרה למקום.

 

6.  הנאשם עוכב ע"י שוטרים ונלקח לבית חולים לאחר שהתעלף בהגעת השוטרים. מבית החולים שלח למתלוננת מסרונים בהם כלולים דברי איום וכן שיבוש הליכי חקירה כמפורט בסעיפים 9 ו-11 לעובדות. בין השאר, הסביר למתלוננת כיצד לבטל את תלונתה וכתב כך: "תגידי לה אני מההתחלה לא רציתי להגיש תלונה ואתם כל פעם מכריחים אותי ... תגידי לה שאת פשוט בחרדות מהבן זוג הקודם שלך ואת לפעמים פוחדת שזה יעבור עליי ...".

 

7.  לבסוף, בעת חקירתו על האירוע השתולל הנאשם ונופף בידיו. שוטר ניסה לרסנו ולאזוק אותו והנאשם מנע זאת בכך שנשך את השוטר בידו.

 

בעקבות הודאתו בעובדות הנ"ל הורשע הנאשם בעבירות שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

ראיות וטיעונים לעונש

 

8.  המתלוננת העידה לעניין העונש, סיפרה כי היא והנאשם בני זוג כשנתיים, להם ילד משותף והיא בהריון. המתלוננת אמרה שאינה פוחדת מהנאשם, מבקרת אותו בכלא, ורוצה שישוב הביתה, בתנאי ש"ילך לטיפול בניהול כעסים".

 

9.  בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם. המאשימה הדגישה את החומרה המצטברת הנלמדת מהתנהגות הנאשם בכלל האישומים, המציירים תמונה של אדם רכושני, אובססיבי, כשהנאשם נעדר כל גבולות ובנוסף לעבירות נגד בת הזוג פוגע בבעלי תפקידים שנקרים בדרכו - מאיים על עובדת סוציאלית ונושך שוטר, ואף מנסה לשבש את הליכי החקירה. בהתבסס על פסיקה אליה הופניתי התבקשתי לקבוע מתחם ענישה של 18 עד 36 חודשי מאסר, ולגזור על הנאשם 30 חודשי מאסר בשל מסוכנותו ועברו הפלילי המכביד, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

10.  הסנגור טען שהמתחם לו עותרת המאשימה מוגזם והפנה בין השאר לכך שאין מדובר באיומים ברף גבוה, ושהתקיפה באישום השני לא הייתה בדרגת חומרה גבוהה - צביטה בזרוע שגרמה להמטומה. גם ההגנה הפנה לפסיקה התומכת בעמדתה, ועתרה לקבוע מתחם ענישה כולל של מספר חודשים עד 12 חודשי מאסר בפועל. הסנגור ציין שעברו הפלילי של הנאשם אינו כולל עבירות אלימות במשפחה, וכן הפנה למצבו הרפואי המורכב (הוגש תיק רפואי עב כרס), ולנסיבותיו האישיות. בסופו של יום ביקש הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם (מחודש מרץ השנה) - בין אם כרף תחתון של המתחם שייקבע, ובין אם כסטייה לקולא מן המתחם בשל המצב הבריאותי הקשה.

 

11.  הנאשם סיפר בדלתיים סגורות על אירועים קשים שחווה בעבר ולא ארחיב עליהם בשל צנעת הפרט. בנוסף סיפר על מצבו הבריאותי - מחלת האפילפסיה ממנה סובל,

 

 

דיון והכרעה

 

12.  מתחם הענישה ייקבע כתמיד, ועל פי הוראות החוק, בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

13.  הנאשם פגע בשורת ערכים חברתיים מוגנים. ראשית פגע בשלמות הגוף של המתלוננת, כבודה וביטחונה האישי, ערכים המקבלים משנה חשיבות מקום בו מדובר בהגנה על נשים במסגרת התא המשפחתי, בביתן-מבצרן, מפני התנהגות אלימה ופוגענית. באשר לעבירות האיומים שבוצעו כלפי המתלוננת, הרי שזו מהווה ביטוי מילולי לאלימות, שם נפגע ערך חברתי מוגן של הגנה על שלוות נפשו של אדם וחופש הבחירה של הפרט. העבירה נגד השוטר וניסיונות השיבוש מוסיפים פגיעה בשלטון החוק ובנציגיו, אנשי המשטרה.

 

14.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים ממשית, וחומרתו של כתב האישום נובעת בעיקרה מהצטברות המעשים, ומן ההצצה שהוא מספק להתנהגותו העבריינית של הנאשם נגד גורמים שונים, בהקשרים שונים, ולאורך זמן.

 

15.  ניסיון ההגנה לבודד כל אחד מהאישומים מחטיא את התמונה הכוללת: אכן, התקיפה המתוארת באישום השני (צביטה בזרוע) אינה נמצאת ברף חומרה גבוה בנוף עבירות האלימות במשפחה, וחלק מן האיומים המיוחסים הם בנוסח מעורפל. עם זאת, צירוף האישומים כולם מלמד שהנאשם מסכן את סביבתו, ופועל באופן פרוע ונעדר גבולות.

 

16.  תחילה, במעגל הקרוב לו, בפגיעה מורכבת, נמשכת, בעלת דפוס רכושני, במתלוננת. החל בהתחקות המטרידה אחרי מפגשה עם העובדת הסוציאלית, עבור באיומים מבעיתים שייקח את בנותיה וישרוף את ביתה עליה, ובתקיפה על רקע ויכוח ביתי סתמי, וכלה באירועי האישום הרביעי. עובדות החלק הראשון של אישום זה אמנם אינן כוללות תקיפה פיזית של המתלוננת, אך האופן בו הגביל הנאשם את צעדי המתלוננת וניסה בכל דרך למנוע ממנה לצאת מן הבית או להזעיק עזרה - מטריד ביותר, וניתן רק לשער את המצוקה וחוסר האונים שחוותה המתלוננת באותה עת, כשהיא מתרוצצת בדירה מדלת לחלון ומנסה להזעיק עזרה.

 

17.  מעבר לכך, מסתבר שהנאשם נוהג באלימות ובהיעדר גבולות גם מחוץ לתא המשפחתי: מאיים על עובדת סוציאלית שכל חטאה בניסיון לסייע למתלוננת; נושך שוטר בתוך תחנת משטרה; ומנסה להשפיע על המתלוננת למשוך את תלונתה.

 

18.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות האלימות במשפחה מגוונת, ובמקרים בהם מדובר במספר אירועים כוללת לרוב מאסרים לריצוי בפועל גם ברף התחתון של המתחם.

 

19.  קשה למצוא מקרה התואם באופן מלא את ענייננו, שכן הנאשם כאמור הפנה את אלימותו גם כלפי צדדים נוספים (איום עקיף על עובדת סוציאלית באישום הראשון, ונשיכת שוטר באישום הרביעי). כאמת מידה לעיצוב המתחם אפנה לפסקי הדין הבאים, חלקם הוגשו על ידי המאשימה. המשותף להם הוא שמדובר במקרים בהם הורשעו הנאשמים במספר עבירות אלימות במשפחה, בהן איומים ותקיפות, במועדים שונים ולאו דווקא ברף גבוה, ולעיתים לצד פגיעה בצדדים נוספים:

 

א.  רע"פ 2329/23 פלוני נ' מדינת ישראל (23.3.2023) - נאשם שהורשע בכתב אישום שכלל ארבעה אישומים. בראשון, איום חריף על בת זוגו ותקיפה ברף חומרה נמוך (יריקה); באישום השני, הפרת הוראה חוקית; באישום שלישי, איומים כשהנאשם אוחז סכין, ותקיפה סתם (סטירה ומכה בראש); באישום הרביעי, תקיפה הגורמת חבלה (חתך). נקבע מתחם ענישה של 10 עד 30 חודשי מאסר.

 

ב.  רע"פ 8576/22 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.2022) - נאשם שתקף את בת זוגו במספר מועדים ואיים עליה, והכל תוך הפרת צווים שיפוטיים. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה של 18 עד 30 חודשי מאסר, ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה. אציין כי להתרשמותי מקרה זה חמור יותר מענייננו מבחינת היקף וחומרת האלימות הפיזית.

 

ג. עפ"ג (מחוזי מרכז) 68913-02-24 גלנטי נ' מדינת ישראל (20.5.2024) - נאשם שנדון בשני תיקים. התיק הראשון כלל כמה אישומים. בראשון, איומים על גרושתו, נזק לרכבה וניסיון לדחוף אותה. בשני, איומים נוספים על המתלוננת. בשלישי, תקיפה באמצעות בקבוק מים בפניו של מתלונן נוסף (בן זוג חדש של המתלוננת) ואיום עליו שיהרוג אותו, לעיני שוטר. בתיק השני הורשע הנאשם באיומים והטרדת עד (איים שאם המתלוננת לא תשנה את עדותה, בן זוגה יישב בחתונתם על כיסא גלגלים). בפרשה זו נקבע מתחם ענישה של 10 עד 24 חודשי מאסר ונגזרו 14 חודשי מאסר.

 

ד.  עפ"ג 32854-01-24 דוידוב נ' מדינת ישראל (19.5.2024) - בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וקבע מתחם ענישה של 9 עד 15 חודשי מאסר (אזכיר שמדובר בקביעה של ערכאה ערעורית שאינה ממצה את הדין). באותו מקרה כללה ההרשעה שני אירועי אלימות כלפי בת זוג. בראשון, הנאשם בעט בישבנה של המתלוננת ובהמשך הכה אותה והפילה ארצה (נגרמו שפשופים הירך ובזרוע). בשני, איים על המתלוננת בנוכחות אימה שיחתוך את ראשה ויקבור אותה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה (רע"פ 5002/24 דוידוב נ' מדינת ישראל, 30.6.2024).

 

20.  בהתבסס על האמור עד כה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

 

21.  בתוך מתחם הענישה שקלתי לקולא את הודאתו של הנאשם ואת מצבו הרפואי המורכב, אם כי לא למותר לציין שהנאשם ביצע את כלל העבירות המיוחסות לו על אף תחלואיו הנ"ל.

 

22.  לחובת הנאשם בן ה-26 עבר פלילי הכולל שבע הרשעות במהלך העשור האחרון, בגין עשרות עבירות, וריצוי מאסרים בפועל. עם זאת, מרבית הרשעותיו של הנאשם בעבירות רכוש (למעט הרשעה מס' 1 בעבירת הטרדה מינית, והרשעה מס' 7, שהיא הרשעה ישנה מבית המשפט לנוער הכוללת עבירת איומים). הרלוונטיות של ההרשעות הקודמות אינה גבוהה במיוחד לכתב האישום הנוכחי, אך ברור שעברו הפלילי מהווה משקולת שתביא להכבדה בענישה בתוך המתחם.

 

23.  אשר לנסיבות האישיות, מעבר לנאמר לעיל על המצב הבריאותי, בטיעונים לעונש התייחס הסנגור לכך שהנאשם הוא קורבן לעבירות פליליות קשות, ולמרבה הדאבה דפוס זה של קורבנוּת חזר על עצמו מספר פעמים (ראה התייחסות נרחבת לכך בגזר דין קודם של הנאשם בת"פ (פתח תקוה) 7530-06-18, מדינת ישראל נ' פלוני, 2.2.2020). נראה כי הנאשם נמצא בתוך מעגל שוטה של קורבנוּת ופגיעה באחרים גם יחד, אינו זוכה למענה מתאים, ואינו מצליח להיחלץ ממעגל זה.

 

אין לי אלא לקוות שהנאשם יצליח להירתם להליך טיפולי ההולם את מורכבות מצבו, בין אם במסגרת מאסרו הנוכחי או לאחר שחרורו ממאסר. מדובר, בסופו של יום, באדם צעיר ביותר, ויש לייחל שיצליח להביא לתפנית חיובית במסלול חייו. בשלב הנוכחי, ובהיעדר כל מענה טיפולי או אופק שיקומי - שיקולי ההלימה וההרתעה גוברים.

 

24.  כאשר שוקלים מכאן ומכאן את הנסיבות שמניתי שאינן קשורות לביצוע העבירה סבורני כי עתירת המאשימה למקם את הנאשם בחלק העליון של המתחם מופרזת, ואני סבור שיש למקמו בשליש התחתון של המתחם שקבעתי.

 

25.  בשל עמדת המתלוננת ונסיבותיו האישיות של הנאשם, לא אכלול בגזר הדין פיצוי למתלוננת.

 

 

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  16 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, לפי רישומי שב"ס.

 

ב.  6 חודשי מאסר מותנה, אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע בתיק זה.

 

ג. פיצויים בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו לשוטר, המתלונן באישום 4 (ע"ת 17 אריאל ספטי). הפיצויים ישולמו תוך 90 יום.

 

ד.  פיצויים בסך 750 ₪ אשר ישולמו לעו"ס, המתלוננת באישום 1 (ע"ת 3 מאיה בר). הפיצויים ישולמו תוך 90 יום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ה, 15 אוקטובר 2024, במעמד הצדדים.