5. כפי שסיכם זאת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, "בפסיקת בתי המשפט, ניתן לראות מגמה המתירה הבאת ראיות נוספות, גם בשלבים מתקדמים של המשפט, כאשר המבחן הוא עיוות הדין שייגרם לנאשם אם הראיה תוצג, ומנגד, עיוות הדין שייגרם לאינטרס הציבורי אם הראיה לא תוצג; וכבר נקבע לא אחת כי אין מקום ששיקולי פרוצדורה וליקויים טכניים יכריעו את גורל התיק (ראו למשל ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי, פ"ד א(1) 5, וע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 505). על כן, ברוב המקרים שבהם מוגשת בקשה לתיקון כתב אישום בדרך של הוספת עדים, בעיקר כאשר מדובר בעדים שהחומר לגביהם היה בידי ההגנה, וכאשר הבקשה מוגשת בטרם סיום פרשת התביעה, הנטיה היא לאפשר את התיקון, תוך קביעה כי ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן" (ראו גם למשל: תפ"ח (מרכז) 57686-11-19 מדינת ישראל נ' עודד אבו ריזק (11.11.2020); עפ"ת (ירושלים) 43363-04-16‏ ‏ מדינת ישראל נ' דנה וייצמן (12.7.20216); ת"פ (מחוזי באר שבע) 36669-04-14 מדינת ישראל נ' מאור מלכה (21.10.2015)).

6. במקרה שבפניי מבקשת התביעה להגיש מסמך שהועבר מראש להגנה כחלק מחומר החקירה, והיה ברור להגנה מראש שהתביעה תבקש להגישו באמצעות מי שדגם את ה-DNAשל הנאשם. במסמך כפי שהועבר להגנה מצוין גם שמו של העד אלִי שאת שמו מבקשת המדינה להוסיף לכתב האישום. שמו לא נכלל ברשימת עדי התביעה כי שמו הוזן לטופס ברובריקה של עד לחיפוש, בעוד שהעד האחרון שהעיד מטעם התביעה העיד כי ככל הנראה אלִי הוא שדגם את הנאשם. בנסיבות אלה, גם כשאני מתחשב בכך שעדי התביעה שברשימה המקורית סיימו להעיד, אני מוצא כי הוספתו של עד זה בטרם הסתיימה פרשת התביעה לא תשלול מן הנאשם את ההזדמנות הסבירה להתגונן, ואי הוספתו של העד לרשימת עדי התביעה עלולה לפגוע באופן משמעותי באינטרס הציבורי.

7. לנוכח האמור לעיל אני מורה על תיקון כתב האישום כמבוקש. התביעה תזמן את העד הנוסף למסור עדוּת בישיבה הקרובה.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, 30 בדצמבר 2024, בהיעדר הצדדים.