כתב האישום

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המקורי בעבירה של הסעת שוהה זר ללא היתר, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בכך שביום 10.6.2021 הסיע תושב האיזור ללא היתר משכונת קטמון בירושלים לכיוון מחסום מזמוריה בקו התפר בדרום העיר.

מהלך הדיון

2.      הנאשם הודה במיוחס לו ללא הסדר טיעון. הוסכם על שליחת הנאשם לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר. הסניגור ביקש כי שירות המבחן יבחן את שאלת ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.      מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם כבן 64, גרוש ואב לארבעה ילדים בגירים. הנאשם סובל מתחלואים שונים ומוכר כנכה מטעם הביטוח הלאומי עם דרגה משמעותית של אי-כושר עבודה. לפיכך, בשבע השנים האחרונות כמעט ולא עבד, למעט בפרויקטים עליהם סיפר, בהיותו מנהל עבודה מוסמך מטעם משרד העבודה. הנאשם סיים 12 שנות לימוד והוכשר בתחומים של מכונאות מטוסים ומנהל עבודה, והיה טכנאי מטוסים במסגרת שירותו הצבאי המלא. בהמשך הצטרף לעסק קבלנות משפחתי, ועל רקע אותו עסק הסתכסך עם אביו ואֵחיו. לדבריו כיום מתנהל הליך בעניין. לדברי הנאשם אין לו הפרשות לפנסיה הוא מקבל קצבת ביטוח לאומי ומתפרנס מפרוייקטים שונים ולא רציפים. הנאשם הציג לשירות המבחן מסמכים על אודות מצבו הרפואי והכשרתו. הנאשם לא נזקק לטיפול כלשהו שיכול להציע שירות המבחן. הנאשם ללא עבר פלילי וזהו מעמדו הראשון בבית המשפט הפלילי. הוא קיבל אחריות למעשים, הבין שטעה וציין כי מכיר את העובד שהסיע שנים רבות. שירות המבחן התרשם מאדם נורמטיבי שהביע אחריות למעשיו וחרטה עליהם. שירות המבחן התרשם כי אם תיוותר ההרשעה על כנה יינזק משלח ידו של הנאשם, שממילא נוכח גילו ומצבו הרפואי, מתקשה למצוא מקורות פרנסה. לכן המליץ השירות על ביטול ההרשעה ועל הטלת של"ץ בהיקף שייקבע על-ידי.

טיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש בתחתית מתחם שבין חודש לשישה חודשי מאסר וענישה נלווית, וסברה כי אין זה ראוי לבטל את ההרשעה, שכן הנאשם אינו עומד בתנאי ההלכה הפסוקה בעניין. הסניגור מנגד, הדגיש את נסיבותיו של הנאשם וביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן לרבות בשאלת ביטול ההרשעה. שמעתי גם את הנאשם באופן בלתי אמצעי, שסיפר על מצבו ועל נסיבותיו האישיות והרפואיות המורכבות.

קביעת מתחם הענישה

5.      מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

6.      אשר לערך המוגן, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של ביטחון המדינה וריבונותה, זאת במידה נמוכה.

7.      אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: הנאשם אשר הכיר את העובד, וידע שעליו לבדוק אם יש לו אישור בתוקף, ולמרות שלא בדק זאת, הסיע אותו מתוך ירושלים לכיוון היציאה ממנה. במובן זה, בשל ההיכרות הממושכת עם העובד סביר להניח שלא נשקפה ממנו סכנה לביטחון המדינה. יחד עם זאת, במעשיו עדיין פגע הנאשם בריבונות המדינה ובצורך למיין את הבאים בשעריה. הנאשם אחראי למעשים באופן מלא, וצריך היה להימנע מהם. בפועל לא נגרם נזק משמעותי.

8.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בנסיבות כגון מקרנו, ניתן למצוא בעיקר פסיקה מינורית בתחום מאסר מותנה, של"ץ או עבודות שירות.

                    א.        רע"פ 2057/19 מרזוק נ' מ"י (מיום 21.3.2019) - הנאשם העסיק באיזור כפר התפר והסיע 5 שב"חים. אושר מתחם שבין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר ועונש של 5 חודשי עבודות שירות.

                     ב.         רע"פ 4062/17 קואעין נ' מ"י (מיום 19.6.2017) - הנאשם הסיע 5 שב"חים ללא תמורה ונדון ל-5 חודשי מאסר בפועל נוכח עבר לילי. אושר מתחם המתחיל בעבודות שירות ועד חודשי מאסר ספורים.

אציין, כי שני המקרים חמורים ממקרנו ויש לגזור מהם לקולה.

9.      מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר מותנה ו/או של"ץ או שניהם ועד 4 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: מדובר בנאשם בשנות השישים לחייו, ללא כל עבר פלילי, שלאורך חייו תפקד היטב במישורי חייו השונים. בשנים האחרונות הוא מתמודד עם משבר משפחתי בריאותי ותעסוקתי. הוא קיבל אחריות למעשים והיכה על חטא והתרשמתי שהוא אכן מבין את טעותו. לכן יש למקמו בתחתית המתחם.

ביטול הרשעה

11.  בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. אשר לנסיבות, אין מדובר בנסיבות בעלות חומרה יתרה שאינן מאפשרות ביטול הרשעה מבלי לוותר על שיקולי ענישה אחרים. אשר לנזק הקונקרטי, בנסיבותיו של הנאשם, שיש לו משלח יד אחד בלבד לאורך כל חייו, נוכח גילו המבוגר ומצבו הבריאותי והפרנסה הדחוקה, סברתי שהוכח במידה נדרשת הנזק הקונקרטי שמידת פגיעתו בנאשם מופרזת בנסיבות העניין, ולכן מבטל את ההרשעה.

גזירת הדין

12.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     150 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 1.3.2024 על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ויגיש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום;

ב.      פיצוי בסך 1,500 ₪ שישולם לעמותת "יד שרה" עד ליום 1.3.2024;

ג.       התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל במשך שנה מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

הנאשם הוזהר כי אי ביצוע צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

ניתן לקזז מכל הפקדה שבתיק או בתיק קשור על אף הודעת עיקול. ככל שקיימות יתרות זכות ואין עיקולים ניתן להשיב למפקיד.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט טבת תשפ"ד, 31 דצמבר 2023, במעמד הצדדים.