התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לפינוי בסדר דין מהיר כאשר עיקר טענתו היא:

כתב התביעה הומצא כדין לנתבע אשר הגיש ביום 28.1.24 כתב הגנה ובו טען שהוא מתגורר בדירה מספר שנים , בכל התקופה שילם את שכר הדירה במועד. בעלי הדירה ביקשו לסיים את תקופת השכירות ולא נענו לדרישתו להאריך לו את המועד . לטענת הנתבע הוא מובטל ואינו עובד ובשל כך מתקשה לשכור דירה אחרת בהעדר תלושי שכר.

ביום 11.2.24 הגיש הנתבע בקשה לביטול ההליכים מאחר ופינה את הדירה:

לאור זאת הדיון שהיה קבוע ליום 12.2.24 בוטל והתובע נדרש להגיש תגובתו.

תגובת התובע הוגשה ובעיקרה עוסקת בכך שיש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט.

משפינה הנתבע את הדירה מתייתרת התביעה לפינוי הנתבע וסילוק ידו מהדירה.

יחד עם זאת עולה השאלה בדבר חיוב הנתבע בהוצאות משפט.

חוזה המכר בין הצדדים הסתיים ביום 13.2.23. והנתבע לא פינה את הדירה. בכתב ההגנה מאשר הנתבע שהתבקש לפנות את הדירה הן בשל רצון המשכיר למכור את הדירה או להשכירה בשכר דירה גבוה יותר ואף נעזר לשם כך במתווכת דירות.

בפועל הנתבע פינה את הדירה רק לאחר שהתובע נאלץ להגיש כתב תביעה לפינויו וגם זאת באיחור של כחודשיים ממועד תום תקופת השכירות .

בנסיבות אלו אני מוצא שיש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט.

הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ הוצאות משפט (הכוללות גם שכ"ט ומע"מ) וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ו' אדר א' תשפ"ד, 15 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.