החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

הנאשם טוען כי בעת המלחמה הגיע לדיון, התברר לו שהדיון נדחה ונמסר לו שישלחו לו תאריך חדש, אך לא הגיעה אליו הודעה ולכן לא ידע על מועד הדיון. כן טוען הנאשם שלא היה בשעת נהיגה בעת האירוע.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות.

אכן, קיימת ראיה לכך שנאשם התייצב לדיון שהיה קבוע ליום 12.11.23 ונדחה בשל המצב הביטחוני (השבתה מלאה). עם זאת, באותו המועד הגיש הנאשם בקשה לקביעת מועד חדש והדיון אכן נקבע על פי בקשתו. עם כל הכבוד, מהרגע שהנאשם מודע היה לדחיית הדיון (אם מטעמי ההשבתה ואם לפי בקשתו), חובה הייתה עליו לברר באופן יזום את המועד הנדחה ולא להמתין להודעה נוספת. הרי ברור שייקבע מועד נוסף; האם ראוי שהנאשם יישב בחיבוק ידיים מעל לחצי שנה, מבלי לברר פעם נוספת למתי נדחה הדיון שלו (שכבר היה קבוע לשמיעת ראיות).

זאת ועוד, עיון באישורי המסירה הסרוקים במערכת נט המשפט מלמד כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובתו הרשומה של הנאשם וחזרה בציון "בהעדר הנמען נמסר למי שגר עמו בבית ונראה שמלאו לו 18 שנה"; כאשר המקבלת היא "פטימה", שהיא אותה אחת שחתמה על ההזמנה לדיון שהיה קבוע ליום 12.11.23, אליו כאמור התייצב הנאשם.

מהאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי הנאשם הוזמן כדין לדיון ואין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.