רקע וטענות הצדדים

מונחת בפני בקשה לעיון וצילום תיק בית משפט בהליך שהסתיים זה מכבר. הבקשה הוגשה ביום 5.11.23.

המבקשת הנה חברת ביטוח המנמקת את הבקשה בצרכים הקשורים להליך של תביעה בגין נזקי רכוש המתנהל במסגרתה.

הבקשה הועברה לתגובת הנאשם וב"כ בהליך עד ליום 5.12.23.

ב"כ הנאשם מסרה כי מדובר בהליך שהתנהל לפני כשתיים עשרה שנים, אין לה את פרטי הנאשם לאור החלפת מערכת משרדתית והיא מנועה מהגיב לגופה של הבקשה.

בהתאם לאמור במערכת נט המשפט, חזר דבר הדואר שנשלח לנאשם, בהתאם לכתובת שהופיעה ע"ג כתב האישום שהוגש נגדו, בציון "לא ידוע במען".

ביום 12.12.23, הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשתה לאור היעדר תגובה מטעם הנאשם.

ניתוח והחלטה

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003קובעת בסעיפי המשנה הרלוונטים להחלטתי, כהיא לישנא:

(א)

כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ד)

בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה)

בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו)

החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשת עיון בהתאם לתקנה 4 לתקנות העיון, התוו ע"י בית המשפט העליון מפי כבוד הרשם יגאל מרזל במסגרתע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (פ''ד נט(5) 385) (להלן: "עניין פז-גז")

"ניתן לסכם את המתווה הנורמטיבי העולה מן התקנות באופן הזה: כי תוגש בקשת עיון, יש לבחון אם אין איסור בדין על העיון. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור בדין לעיון, יבחן בית-המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבים בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי - בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי-הדין שהתנגדו לעיון בשים לב, בין היתר, לסבירות הקצאת המשאבים של בית-המשפט."

דומני שביישום האמור בעניין פז-גז למקרה שבפני, הרי שככלל לא קיים איסור בדין על עיון בהליך כהליך נשוא הבקשה.

להבנתי, למבקשת "עניין" בתיק לאור ההליך המתנהל במסגרתה. זאת גם בהתחשב בכלל פומביות הדיון הקבוע בסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ומאפשר, בהיעדר הסתייגות הקבועה בדין, לכל אדם לנכוח בדיון. לעניין זה נראה כי זכותו של הנאשם לפרטיות נדחית מפני זכותה של המבקשת וזאת לגבי חלק מהמסמכים המצויים בתיק.

באיזון שבין ענינה של המבקשת והצורך בשמירת פרטיותו של הנאשם, תותר לנאשמת זכות לעיון והעתקה של המסמכים הבאים במערכת נט המשפט: כתב האישום, פסק הדין שניתן בעניינו של הנאשם, מסמך מיום 3.9.12, שכותרתו "אישור על הפקדת רישיון נהיגה" והמסמכים הנלווים אליו.

מזכירות - נא להעביר העתק מהחלטה זו לידי הנאשם.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ד, 14 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.