1

בקשה לעיון בתיק בית משפט.

העובדות הצריכות לעניין:

המבקש הינו מר אייל אור, נפגע העבירה (להלן: "המבקש") אשר ביקש גישה לעיון בתיק שבנדון באמצעות מערכת "נט המשפט" בעניינו של הנאשם (להלן: "המשיב 1" ).

המבקש נימק בקשתו כי הדבר דרוש לו לבדיקת כיסוי ביטוחי וחבות לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו וכי הוא מצוי בהליכים משפטיים מול המוסד לביטוח לאומי.

המשיב 1 הודיע באמצעות בא כוחו כי הוא מתנגד לבקשה, שעה שהמבקש אינו צד להליך.

המאשימה היא המשיבה 2 (להלן -"משיבה 2") לא מסרה תגובתה לבקשה.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית המשפט אלא אם יש איסור שבדין וזאת נוכח מעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון.

"בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון, שכן "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 1447/03 פנים - להתחדשות יהודית בישראל נ' שרת החינוך, מיום 1.11.2004); בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עירית חיפה (פורסם בנבו, 13.12.2004).

2

"כאשר הטעם העומד ביסוד בקשת העיון הוא הליך משפטי אחר אשר יש לו קשר ענייני נטען להליך בו מבוקש העיון, הרי שאין מבקש העיון נדרש ככלל להסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית "האחרת" ... נטל קל זה הוחל כאמור בדרך כלל מקום בו ההתדיינות המשפטי "האחרת" הייתה מתחום המשפט האזרחי או המנהלי."

(ראה רע"פ 1201/12 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 20.8.20 ) (פורסם בנבו) פסקה 4.); בג"ץ 5917/07 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (מיום 8.10.2009)(פורסם בנבו) (להלן: "בג"ץ האגודה לזכויות האזרח").

בג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל מתווה 3 השלבים שנקבעו לצורך יישום תקנה 4 לתקנות העיון, ולפיהם יש לבדוק:

א.    האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש?

ב.      ככל שהתשובה לשאלה א' שלילית, נבדוק האם העיון הוא מוצדק? הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון, לשכנע כי אין להתירו.

ג.       אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנות אותו בתנאים, תוך התחשבות, בין היתר, בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט.

מן הכלל אל הפרט:

המשיב 1 התנגד, כאמור, לבקשת המבקש לעיון בתיק בית המשפט, ובהמשך לכך, לא הצביע המשיב על קיומו של איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. המשיבה 2 כלל לא הגיבה לבקשה.

המשיב 1 אף לא הבהיר באופן מנומק וקונקרטי את התנגדותו לבקשה כאמור וכיצד הוא עשוי להיפגע ממתן זכות העיון למבקש.

"בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון (ראו:בג"ץ האגודה לזכויות האזרח בישראל; בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר [פורסם בנבו], 22.8.2005)).

מצאתי כי יש הצדקה להתיר למבקש את זכות העיון בתיק הן מכוח עקרון פומביות הדיון והן לאור נסיבות הבקשה.

3

מאחר ומדובר בעיון בתיק בית משפט, בהליך העיקרי, אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומתירה את זכות העיון בכתב הטענות - כתב אישום מתוקן מיום 28/12/22 ובפרוטוקול הדיון ופסק דין מיום 28.12.2022 בלבד וזאת, תוך הגבלות כדלקמן, שיש בהן כדי לשמור על פרטיות המשיב:

בע' 2 לפרוטוקול מיום 28/12/22 תימחק שורה 2 הנוגעת לעברו התעבורתי של הנאשם.

בע' 3 לפרוטוקול מיום 28/12/22 תימחק שורה 13 הנוגעת לעברו התעבורתי של הנאשם.

זכות העיון תותר למבקש, בהתאם להחלטתי כאמור, החל מיום 15/5/23 לאחר שהמזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תודיע לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב אייר תשפ"ג, 03 מאי 2023, בהעדר הצדדים.